ע"א 28699-08-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ואינו מוצא מחלוקת בפרסום החומרים הנדונים על ידי המערער. הערעור, המתמקד בעיקר בצו צופה פני עתיד, נדחה ככשיר לפי כלל 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. השופט מסכים עם פסק דינו המנומק היטב של בית משפט קמא ומקבל את המסגרת הנורמטיבית שפירש, לרבות ההבחנה בין חופש הביטוי לבין פרסומים המהווים איום בהטרדה. בית המשפט קובע כי פרסומיו של המערער חצו את הגבול לכדי הטרדה מאיימת וכי יש צורך בצו צופה פני עתיד. זאת ועוד, השופטת מקבלת את טענות המשיב בדבר ההבחנה בין מקרה זה לבין פסק דין אינדור ופסק דין לנגרמן. לבסוף, השופט מציין כי הסרת פרסומים קודמים שנויה במחלוקת, וגם אם תושלם, אין בה כדי לשלול את הצורך בצו צופה פני עתיד. משנדחה הערעור, חויב המערער לשלם למדינה הוצאות בסך 5,000 ₪.