ד"נ 22/71

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוק מס שבח מקרקעין והאם שווי הרכישה של נכס צריך להתבסס על מחיר החוזה או מחיר השוק. דעת הרוב של השופטים קיסטר וכהן קבעה כי מחיר החוזה הנזכר בחריג הראשון של סעיף 1 חל רק על שווי המכירה ולא על הרכישה, וכי יש לפרש "יחסים מיוחדים" באופן אובייקטיבי. לפיכך, קיבל בית המשפט את הערכת השווי שנקבעה על ידי המשיב, אשר התבססה על מחיר החוזה. השופט קיסטר הדגיש כי מטרת החוק היא למסות עליית ערך מקרקעין, וכי יש להתייחס למחיר זול שנקבע על ידי חברה משכנת הפועלת מטעם המדינה במתנה למחיר השוק. השופט כהן הוסיף כי המנהל יכול להשתכנע בהתקיימותם של התנאים המובילים לחריג ללא יוזמת הצדדים לעסקה. מנגד, סברו השופטים ויתקון ומאני, בדעת מיעוט, כי החריג נועד למנוע התחמקות ממס ואין לפרשו כמאפשר הערמת החוק. הם קראו לדחות את הערעור, שיוביל לפטור ממס רווחי הון במקרים של מדיניות סוציאלית. בעקבות זאת נעתר בית המשפט לעתירה, קיבל את הערר וביטל את החלטת ועדת הערר. המשיב חויב לשלם למערערים 1,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.