עפ"ס 79056-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **נושא פסק הדין:** ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק, בטענה לפגמים בהתנהלות הדיון. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **רקע:** סכסוך שכנים שהוביל להליכים משפטיים שונים, לרבות הליך בפני המפקחת על רישום מקרקעין. 2. **דיון בפני בית המשפט לתביעות קטנות:** ביום 18.5.2025 התקיים דיון. במהלכו, הקלטת הדיון הופסקה פעמיים, עד מטעם המשיבה נחקר, והצדדים הורשו להגיש מסמכים נוספים. 3. **בקשות המערער:** * לאחר הדיון, המערער הגיש בקשה להבהרה, חילופין להעברת הדיון לערכאה אחרת, או להשלמת טיעון. הוא טען לפגמים בניהול הדיון, ביקש העברת הדיון לעיר אחרת, וכן לקיים דיון נוסף, לרשום מסמכים ולהטיל סנקציות. * בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 15.7.2025. בית המשפט קבע שאין לו סמכות להעביר את הדיון לעיר אחרת, וכי אין הצדקה להעבירו לבית משפט שלום. כן צוין כי ניתנה למערער זמן טיעון ארוך ונעתר לבקשות ארכה. * לאחר מכן, המערער הגיש בקשה נוספת להעברת מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, שנדחתה אף היא. * לבסוף, ביום 16.9.2025, הוגשה בקשה לפסילת השופט (המותב), בטענה לפגמים מהותיים בניהול הדיון, מניעת טענות והצגת ראיות, הפסקת הקלטה, התנהלות עד, וקביעות מוקדמות של השופט. 4. **החלטת בית המשפט לתביעות קטנות:** בקשת הפסלות נדחתה באותו יום. השופט קבע כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר (כדרישת הדין), וכי די בשיהוי ניכר בהגשתה. כמו כן, חזר על קביעותיו קודם לכן בנוגע למתן זמן טיעון ארוך ונעתר לבקשות ארכה. **הערעור לבית המשפט העליון:** המערער שב על עיקר טענותיו בבקשת הפסלות, תוך פירוט נוסף של טענותיו לגבי ניהול לא שוויוני של הדיון, קיטוע דבריו, מניעת הצגת ראיות, העדפת עד המשיבה, והתבטאויות המעידות על נעילת דעה (קביעת "מעשה בית דין" והערה לגבי "אי-התאמת המסגרת"). **החלטת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** **דחיית הערעור.** **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **אמת המידה לפסילת שופט:** * העקרון המנחה לפסילת שופט הוא קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). * בית המשפט העליון הדגיש כי במקרה זה, נסיבות כאלה אינן מתקיימות. 2. **הטיפול באסמכתאות פיקטיביות (חידוש/הדגשה משמעותית):** * בית המשפט העליון מצא כי ארבע אסמכתאות שהובאו בכתב הערעור, לכאורה כביכול לפסקי דין בעניין פסלות שופט, הן **פיקטיביות לחלוטין**. * הוא תלה זאת ב"הזיות" של כלי בינה מלאכותית, והדגיש את חובת בעלי הדין, מיוצגים ובלתי מיוצגים כאחד, לוודא את קיומן ואת תוקפן של האסמכתאות. * נקבע כי מחדלים מסוג זה עשויים להקים **עילה עצמאית לפסיקת הוצאות ואף לדחיית ערעור פסלות**. הדבר משקף גישה מחמירה יותר כלפי שימוש במקורות מידע שאינם מבוססים, ובפרט כאשר יש חשש לשימוש לא נאות או חסר אחריות בטכנולוגיות חדשות (כמו AI). * בית המשפט ציין כי זו אינה הפעם הראשונה שבית המשפט מתרה בעניין זה, והביע אי-הסכמה עם תופעה זו. 3. **שיהוי בהגשת בקשת פסלות:** * בקשת הפסלות הוגשה באיחור ניכר (כארבעה חודשים מיום הדיון) ולאחר שהוגשו בקשות אחרות. * נקבע כי הדבר נוגד את תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבת הגשת בקשה כאמור "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". * השיהוי לבדו מהווה עילה לדחיית הערעור, שכן טענת פסלות אינה "נשק סודי" שניתן לשמור לעת הצורך. 4. **ניהול הדיון ושיקול דעת השופט:** * אופן ניהול הדיון, לרבות קציבת זמן טיעון, נתון לשיקול דעת השופט. טענות לעניין זה כשלעצמן, לרוב אינן מהוות עילת פסלות. * בית המשפט העליון בחן את טענות המערער ולא מצא כי ניהול הדיון מעלה חשש למשוא פנים. 5. **הפסקת הקלטת הדיון:** * בעוד שרצוי שהפסקת הקלטה תתבצע בהסכמת הצדדים, **אין בחסר בתיעוד הדיון, כשלעצמו, כדי להקים עילת פסלות**. * במקרה זה, המערער לא העלה כל טענה לגבי התבטאויות השופט בזמן שההקלטה הופסקה, ולכן אין בכך עילת פסלות. 6. **התבטאויות השופט:** * בית המשפט העליון בחן את ההתבטאויות שהמערער ייחס לשופט (קביעת "מעשה בית דין", והערה לגבי "אי-התאמת המסגרת"). * **חידוש/הבהרה:** נקבע כי הטענות בערעור לגבי התבטאויות ספציפיות שלא נכללו בבקשת הפסלות המקורית מהוות "מקצה שיפורים" אסור, ואין להידרש אליהן. * גם לגופו של עניין, ההתבטאויות אינן יוצרות חשש ממשי למשוא פנים. * הערה לגבי "לא בטוח שהמסגרת הזו בכלל מתאימה" נאמרה באופן מסויג ולא העידה על נעילת דעת. * הערה לגבי "מעשה בית דין" ביחס לפסק דין של המפקחת הובהרה כהתייחסות מפורשת לכך שאין קשר בין פסק הדין של המפקחת להליך הנדון, ולכן אינה מעידה על נעילת דעת בהליך הנוכחי. 7. **הוצאות:** * בנסיבות העניין, המערער חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של הגשת אסמכתאות משפטיות מדויקות ומבוססות, ומבטא גישה מחמירה כלפי שימוש בטכנולוגיות חדשות באופן שעלול להוביל להצגת מידע שקרי או מטעה. כמו כן, הוא מחזק את הכלל לפיו עילת פסלות שופט הינה מצומצמת, ואינה משמשת כ"פלטפורמה" לטענות חדשות או ל"מקצה שיפורים" של בקשה קודמת, או כמקום לביקורת כללית על ניהול הדיון שאינה חורגת מגבולות סבירות ושיקול דעת השופט. השיהוי בהגשת בקשת הפסלות מהווה אף הוא עילה משמעותית לדחייתה.