עת"מ 2041/98

תקציר

העתירה מערערת על החלטת יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לסירובו לתת לעותרת רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. העותרת הינה בעלת קרקע חקלאית במושב קדרון וחברה באגודה השיתופית של המושב, שהיא המשיבה מס' 3. מטרתה העיקרית של התכנית העומדת במרכז העתירה היא להרחיב את מושב קדרון באמצעות שינוי ייעוד הקרקע מחקלאית למגורים. העותרת טוענת כי התכנית, אם תיושם, תפגע בזכויות הקניין שלה שכן היא תחסום את דרכי הגישה לחלקתה, תשבש את הניקוז הטבעי של מי הגשמים ותציף את אדמותיה. התנגדותה לתוכנית נדחתה על ידי הוועדה המחוזית, ובעקבות זאת נדחתה בקשתה למתן רשות ערר למועצה הארצית בנימוק שטענותיה נעדרות השלכות ארציות או אזוריות. העותר טוען כי החלטה זו הייתה בלתי סבירה ומבקש את התערבות בית המשפט. עם זאת, לאחר בחינת השתלשלות ההליכים, מוצא בית המשפט כי מוסדות התכנון שקלו את כל המידע הרלוונטי והפעילו שיקול דעת ראוי בבחינת הפתרונות. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת הוועדה המחוזית הייתה סבירה ודוחה את העתירה. כמו כן, בית המשפט מורה לעותר לשלם לכל משיב 6,000 ₪ בתוספת מע"מ בשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.