LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 71168-01-24

החלטה שלום נתניה

📋
מספר הליך71168-01-24
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך2 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזנתניה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיקיר דרדיק נ. רפאל לוי חיים
👨‍⚖️
שופטיםנועם רף

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנתניה בבקשה להפקדת ערובה החלטה זו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט נועם רף) עוסקת בבקשה שהוגשה על ידי הנתבעים/תובעים שכנגד להורות לתובע/נתבע שכנגד 1, יקיר דרדיק, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם. הבקשה נדונה במסגרת תביעה כספית-חוזית ותביעה שכנגד, והיא מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לזכות הגישה לערכאות, הגנה על הנתבע מפני תביעות סרק, והתמודדות עם מצב כלכלי ירוד של תובעים. **עקרונות משפטיים מרכזיים העולים מההחלטה:** 1. **סמכות בית המשפט לחייב בהפקדת ערובה:** הסמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע מעוגנת בתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. תקנה זו מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אשר נדונה בעניין יואב קריל נ' סטפן ריטיקר. 2. **איזון בין זכויות:** הדוקטרינה המשפטית העומדת בבסיס החלטות מסוג זה היא הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע, שהיא זכות חוקתית, לבין הגנה על זכותו של הנתבע לקניין, למניעת תביעות סרק, ולחיסכון במשאבי בית המשפט. 3. **ברירת המחדל: אי חיוב בהפקדת ערובה:** הפסיקה קובעת באופן עקבי כי ברירת המחדל היא שתובע לא יחויב בהפקדת ערובה. החיוב מהווה חריג, והפעלת הסמכות לפי תקנה זו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. 4. **שיקולים להפעלת הסמכות:** * **היעדר מען בישראל:** שיקול מרכזי שעשוי להצדיק חיוב בערובה הוא חשש שהנתבע לא יוכל להיפרע את הוצאותיו אם התובע אינו מתגורר בישראל או אין לו נכסים בה. אולם, שיקול זה אינו עומד לבדו. * **מצב כלכלי של התובע:** מצב כלכלי קשה של תובע עשוי להצדיק הימנעות מחיוב בערובה, מחשש לפגיעה בזכות הגישה לערכאות ("לא תיחסם גישתו של תובע דל אמצעים לערכאות רק מחמת עוניו"). עם זאת, גם שיקול זה אינו עומד לבדו. יש לאזן אותו עם החשש לפגיעה בקניינו של הנתבע. * **סיכויי התביעה:** ככל שסיכויי התביעה נמוכים יותר, גובר הצורך בהבטחת הוצאות הנתבע. הערכת סיכויי התביעה תיעשה באופן מקדמי, ואינה מחייבת הערכה מדויקת, אלא אם כן מדובר בהליך סרק מובהק או בשלב מתקדם בו בית המשפט מכיר היטב את פרטי המקרה. * **"תובע סדרתי" והגשת תביעות סרק:** תופעת הגשת תביעות רבות באופן שיטתי, גם אם לא בהכרח תביעות סרק מובהקות, עשויה להוות שיקול להטלת ערובה, במיוחד לאור האינטרס הציבורי בחיסכון בזמן שיפוטי. **חידושים משפטיים או יישום הלכתי בהחלטה:** 1. **יישום דוקטרינת "תובע סדרתי" בהקשר של הפקדת ערובה:** ההחלטה מיישמת את ההלכה הנוגעת להגנה מפני תביעות סרק, ובפרט נוגעת בהיבט של "תובע סדרתי". בית המשפט מציין כי מדובר בתובע שהגיש "מספר רב של הליכים" לאורך השנים, ואף בדק זאת במערכת "נט המשפט". עצם ההכרה בתופעה זו ובהשלכותיה על הצורך בהפקדת ערובה, אף ללא הוכחה מפורשת של "סרק" בכל אחת מהתביעות, מהווה חידוד של השיקול הרלוונטי. 2. **הדגשת הצורך בהצגת ראיות למצב כלכלי:** ההחלטה מדגישה כי טענה בדבר מצב כלכלי קשה, גם אם נתמכת בתעודת נכות או הכרה במוסד לביטוח לאומי, אינה מספיקה כשלעצמה. על התובע להציג ראיות קונקרטיות, כגון דפי חשבון בנק, כדי לבסס את טענותיו. זהו חידוד חשוב של הנטל המוטל על התובע הטוען למצבו הכלכלי. 3. **התייחסות להפסקת הייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי:** בית המשפט מציין כי בעוד שהתובע היה מיוצג בעבר על ידי הלשכה לסיוע משפטי, הפסקת הייצוג והחלפתו בעורך דין פרטי, כאשר הסכם השכרות מבוסס על אחוזים מפסק הדין, מחזקים את הצורך בבחינת מצבו הכלכלי לאשורו. ההחלטה עשויה לרמוז כי ההסדר החדש עם עורך הדין הפרטי, אף אם הוא מותאם למצבו הכלכלי, אינו שולל אוטומטית את החובה להפקיד ערובה. 4. **קביעת סכום נמוך יחסית:** למרות הקביעה כי יש לחייב את התובע בערובה, בית המשפט פסק סכום נמוך משמעותית מהסכום שהתבקש (5,000 ₪ לעומת 25,000 ₪). זוהי הוכחה ליישום זהיר של הסמכות, תוך איזון מתמיד עם זכות הגישה לערכאות. בית המשפט מצא כי יש לחייב בערובה, אך לא באופן שיחסום את דרכו של התובע לבית המשפט. 5. **התייחסות להצעת פשרה קודמת:** בית המשפט מתייחס לכך שבתחילת הדרך, הוא עצמו הציע פשרה שמשמעותה היה שהתובע ישא בתשלום מסוים כלפי הנתבעים. עובדה זו שימשה כאינדיקציה לכך שסיכויי התביעה "נכון לעתה אינם גבוהים", והיא שיקול רלוונטי בבחינת הבקשה להפקדת ערובה. **סיכום:** החלטה זו משקפת גישה מורכבת ומאוזנת לחיוב תובעים בהפקדת ערובה. היא מאשרת את חשיבות זכות הגישה לערכאות, אך גם מכירה בחשיבות הגנה על הנתבעים מפני שימוש לרעה בהליכים משפטיים. ההחלטה מיישמת את העקרונות הפסיקתיים בנוגע לאיזון בין האינטרסים השונים, ומוסיפה דגשים לגבי אופן הוכחת מצב כלכלי, ההשלכות של ריבוי הליכים מצד התובע, והערכה מקדמית של סיכויי התביעה. היקף הדיון והפירוט של השיקולים השונים מלמדים על החשיבות המיוחסת להחלטות מסוג זה.

חקיקה מקושרת

חוק החברותחוק המכר (דירות)חוק השכירות והשאילה

ת"א 71168-01-24 יקיר דרדיק נ. רפאל לוי חיים, שלום (2.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית