סע"ש 16773-02-20

תקציר

התיק סובב סביב טענותיה של עובדת, עו"ד אורטל אלאלוף קיסיל, לאי תשלום פיצויי פיטורים על ידי הנהלת בתי המשפט בעקבות סיום העסקתה כעוזרת משפטית לשופט. לטענתה, המינהל חייב לה כספים נוספים, לרבות פיצויי פיטורים, ולא הפריש כראוי לקרן הפנסיה שלה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב "מועד תשלום פיצויי הפיטורים", כאשר התובעת טענה כי מדובר ב-22.5.2019, ואילו הנתבעת טענה מנגד כי מדובר ב-3.7.2019 או לחילופין ב-25.6.2019. בית הדין צידד בעמדתה החלופית של הנתבעת, וטען כי ההסכם הקיבוצי המסדיר את יחסי העבודה מחייב מכתב פיטורים רשמי, מיום 3.7.2019, וקבע רטרואקטיבית את מועד פיצויי הפיטורים ליום 22.5.2019. בית הדין מצא כי הנתבעת לא עמדה בדרישות פיצויי הפיטורים, שכן לא הודיעה לקופת הגמל של התובעת על הסכם פיצויי הפיטורים בתוך 15 הימים הקבועים בחוק. עם זאת, השופטת קבעה כי אי תשלום מלוא פיצויי הפיטורים על ידי הנתבעת במועד לא נבע מחוסר תום לב אלא מטעות כנה, שכן ההנהלה ניסתה לטפל בפניות התובע בשקידה. לפיכך, הורתה השופטת לנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 3,346 ₪, בצירוף הפרשים צמודים וריבית שנצברו מיום 1.8.2019 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, בשל דרישותיה המוגזמות של התובעת והתנהגותה הבלתי משתפת פעולה במהלך המשפט, חויבה לשלם לנתבע הוצאות פרוצדורליות בסך 6,000 ₪. השופט העניק לשני הצדדים זכות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.