סע"ש 32696-04-19

תקציר

לתובע, עובד, ולנתבעת, מעסיקתו, הייתה מחלוקת בנוגע לתנאי עבודתו ושכרו של התובע. התובע טען כי הובטח לו שכר חודשי של 7,000 ₪ נטו, אותו חילק הנתבע שלא כדין לשכר מינימום וגמול שעות נוספות גלובלי. עם זאת, בית הדין מצא כי שכר הבסיס של התובעת היה נמוך יותר, ותשלום השעות הנוספות הגלובלי היה לגיטימי. התובע היה זכאי גם לפיצויי פיטורים עם פיטוריו, שכן בית הדין קיבל את גרסתו לאירועים לפיה פוטר ולא התפטר. כמו כן, המעסיק לא העניק לעובד שימוע לפני פיטוריו ולכן נפסק לעובד פיצוי בסך 3,000 ₪ בגין הליך השימוע הפגום. עוד קבע בית הדין כי על המעסיק לפצות את העובד על כך שלא הפריש לקרן הפנסיה שלו, לשלם לו דמי הבראה ולפצות אותו על כך שלא נתן לו הודעה מוקדמת בכתב על תנאי העבודה, בסך 1,000 ₪. מנגד, דחתה השופטת את תביעת התובע לפיטורים שלא כדין במהלך מחלה, תלושי שכר פיקטיביים והחזר ימי חופשה. עוד נמצא כי המעסיק פיקח על שעות העבודה של העובד ולכן לא יכול היה לטעון כי לא ניתן לפקח על שעות העבודה של העובד, ולכן העובד זכאי לגמול שעות נוספות, שהסתכם בסך 7,490 ₪. לבסוף, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין אי תשלום לקרן השתלמותו, ובגין הלנת שכר ופיצויי פיטורים, שהסתכמו בסך הכל ב-500 ₪. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.