ת"א 59660-09-19

תקציר

תביעה המוגשת על ידי מעסיק בשם עובד שנפגע בתאונת דרכים כהולך רגל, כנגד האחראי לתאונה, היא תביעת תחלוף מלאה. לפיכך, מועד צבירת התביעה הוא מועד התאונה ולא המועד בו הכיר בה המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, כפי שטען המעסיק. התביעה כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים מיום התאונה, אלא אם קיימת עילה להארכת התקופה, שלא נטענה במקרה זה. לפיכך, התביעה שהוגשה תשע שנים לאחר התאונה התיישנה ודינה להידחות בעילות אלו. כמו כן, ויתור העובד ושחרור מתביעות כנגד הגורם האחראי, שנחתם במסגרת הסכם פשרה, אינו שולל את תביעת המעסיק. המעסיק כבר שילם את שכרו של העובד בעת שהעובד הגיע לפשרה עם הגורם האחראי, ולכן העובד לא יכול היה לוותר על זכות שכבר הועברה למעסיק. מסיבות אלה, תביעת המעסיק להחזר שכר, שהסתכם נומינלית ב-9,281 ₪, נדחית בשל תקופת ההתיישנות, והמעסיק יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪.