עת"מ 22558-03-13

תקציר

העותרים, אזרחית ישראלית בשם מאיה עמיאל ובעלה עימאד פאר, תושב שכם שבשטחים, הגישו עתירה לביטול החלטת ועדת התנגדות לזרים מיום 11.12.2013. החלטה זו דחתה את בקשתו של פאר לשדרג את מעמדו למעמד של תושב ארעי בישראל (רישיון מסוג א/5). בני הזוג נישאו בשנת 2001 וביקשו לרשום את נישואיהם ולבקש שדרוג סטטוס עבור פאר באותה שנה. עם זאת, הבקשה לא אושרה בשל מסמכים חסרים, וכמה חודשים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה שהקפיאה את הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות ולשדרוג רישיונות ישיבה עד לגיבוש מדיניות חדשה. החלטה זו עוגנה בחוק האזרחות (הוראת שעה), התשס"ג-2003. בשנת 2008 קבע בית המשפט העליון בתיק נפרד כי שדרוג המעמד אפשרי גם אם לא הושלם לפני מועד כניסת החלטת הממשלה לתוקף, אם העיכוב נבע מטעות או עיכוב בלתי מוצדק של משרד הפנים. העותרים, בהסתמך על פסק דין זה, ביקשו בשנת 2012 שדרוג מעמד, שנדחה על ידי ועדת ההתנגדויות לזרים, מה שהוביל אותם להגיש את העתירה הנוכחית. השאלה העיקרית הייתה האם השיהוי באישור בקשתה של פאר לשדרוג לא היה מוצדק או נבע מטעות של המשיב. בית המשפט מצא כי טענת המשיב כי היה מקום להגיש את הבקשה מוקדם יותר תקפה, והשיהוי של העותרים בארבע שנים בבקשת שדרוג בעקבות פסק הדין משנת 2008 יצר קשיים ראייתיים. בנוסף, לא הוכח כי הדחייה הראשונית עד להחלטת הממשלה בשנת 2002 לא הייתה מוצדקת, שכן המסמכים הדרושים נמסרו רק בשנת 2004. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה בקובעו כי החלטת המשיב לדחות את בקשת השדרוג הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק. העותרים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להצדיק התערבות שיפוטית במקרה זה.