תפ"ח 1036/04

תקציר

הנאשם, ששירת בחיל התותחנים של צה"ל, הואשם במספר סעיפים של סיוע וסיוע לניסיון רצח, סיוע לייצור נשק, קשירת קשר לביצוע פשע וביצוע עסקה נוספת בנשק. ההאשמות נבעו מסיועו לכאורה לחברו אלירן גולן, שהתכוון להקים ארגון שיפגע באנשים ממוצא ערבי. על פי כתב האישום, הנאשם לקח מצה"ל חומרי נפץ וכדורים צבאיים והעביר אותם לאלירן, ביודעו את כוונותיו של האחרון. בנוסף, הוא ייעץ לאלירן בנוגע לתוכניתו לרצוח את חבר הכנסת, ח"כ עיסאם מאול. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על עדותו של כפיר שחורי, חברו של הנאשם, שטען כי ראה את הנאשם לוקח את חומרי הנפץ מהבסיס הצבאי ולאחר מכן נותן אותם לאלירן. התביעה הציגה גם מזכר שנכתב על ידי מפקח משטרה, בו נכתב כי הנאשם הודה באספקת חומרי הנפץ לאלירן. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי לא האמין לכוונותיו של אלירן. הוא טען כי הודעותיו במשטרה היו מניפולטיביות וכי אלירן פעל לבדו. השופטים כהן וגרשון נתנו דעות שונות. כהן סבר כי התביעה הצליחה להוכיח את האישומים של סיוע וסיוע לניסיון רצח וסיוע לייצור נשק מעבר לספק סביר. גרשון, אף שהסכים עם כהן על סעיפים אלה, מצא את הנאשם אשם גם בקשירת קשר לביצוע פשע ועסקה נוספת בנשק. גרשון הדגיש כי עבירת קשירת הקשר נפרדת ובלתי תלויה בעבירות אחרות, ותפקידו של הנאשם כמסייע אינו שולל ממנו להיות חלק מקשירת קשר. השופט נאמן, אף שבתחילה חלק על גרשון באישום קשירת הקשר, שינה בהמשך את דעתו והצטרף לדעת הרוב, והרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום. בית המשפט הרשיע את הנאשם בכל העבירות הנזכרות בכתב האישום: סיוע וסיוע לניסיון רצח, סיוע לייצור נשק, קשירת קשר לביצוע פשע וביצוע עסקה נוספת בנשק, והכל לפי הסעיפים הרלוונטיים לחוק העונשין.