ת"א 1262/00

תקציר

התובע, אמנון לוי, הגיש תביעה נגד הנתבעות, נורקט וחברת האם שלה נורפולק, בגין הפרת חוזה שנחתם בין הצדדים בשנת 1998. על פי החוזה, לוי היה אמור לספק לנתבעים את מומחיותו בעיבוד ובישול בשר, והנתבעים היו מתגמלים אותו מדי חודש עבור שירותי הייעוץ והפיקוח שלו. התובעת טענה כי הנתבעים ביטלו את החוזה שלא כדין בשנת 1999, ודרשו תשלומים חודשיים עד שנת 2005, בתוספת תשלומים נוספים בגין אחזקת הרכב והפרשי הצמדה. הנתבעים טענו כי זכותם לבטל את החוזה משום שהפסיקו להשתמש בטכנולוגיה של לוי. עוד נטען כי לוי הפר את החוזה בכך שהעביר את הטכנולוגיה שלו לצד שלישי. בית המשפט קבע כי לנתבעים עומדת הזכות להפסיק להשתמש בשירותיו של לוי משום שהם אינם משתמשים עוד בטכנולוגיה שלו במפעלם או מעבירים אותה לספק חיצוני. בחוזה צוין במפורש כי התחייבויות הנתבעים מותנות בשימוש בטכנולוגיה של לוי. מאחר שהנאשמים רכשו בשר מוכן מספקים חיצוניים ללא דרישות עיבוד ספציפיות, הם לא עשו שימוש בטכנולוגיה של לוי. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע וקבע כי הנתבעים אינם מחויבים להמשיך ולשלם לו תשלומים חודשיים. בנוסף, בית המשפט לא פסק הוצאות לנאשמים, בהתחשב בנסיבות המקרה.