ע"א 3366/01

תקציר

המקרה נסוב סביב הגדרת תאונת דרכים והאם מעשיו של המערער מהווים כזו. המערער ירד מרכבם, כיבה את המנוע וניסה להוציא מתא המטען שקית מזון כלבים במשקל 12 ק"ג. בעשותם כן, הם טיפסו על גלגל הרכב ונפלו תוך שהם נפצעים. תפקידו של בית המשפט הוא לקבוע האם אירוע זה מוגדר כתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופט דותן והשופט גורן הגיעו למסקנה כי היו שתי פעולות נפרדות. הראשון היה יציאתו של המערער מרכבם, והשני היה כניסה חזרה לרכב כדי להגיע לתא המטען. לטענתם, הפעולה השנייה, החזרה לרכב, מהווה פריקת מטען, אשר מוחרגת במפורש מהגדרת תאונת דרכים בחוק. לפיכך, תביעת המערערת לפיצויים מחברת הביטוח לפי חוק זה אינה תקפה. השופט אוהד חולק על כך, וסבור כי יש לראות באירוע אירוע בודד ולפיכך תאונת דרכים. דעת הרוב, בראשות השופט דותן, מבוססת על כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שהיא לפצות נפגעים בגין התממשות הסיכון הגלום בניידותו של רכב מנועי. הם מפרשים את החוק בצמצום, בהתאם לתכליתו. ההבדל העיקרי בפרשנות נסוב סביב הבנת המונח "שימוש ברכב מנועי" והאם מדובר בשימוש כזה. השופט דותן והשופט גורן סבורים כי מעשיו של המערער לא היוו "שימוש ברכב מנועי", שכן הרכב היה נייח ושימש רק ככלי קיבול למטען. בתוך כך, השופט אוהד רואה באירוע אירוע מתמשך, כאשר מטרת היציאה הראשונית מהרכב הייתה להוציא את התיק מתא המטען. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והרוב קובע כי האירוע אינו מוגדר כתאונת דרכים על פי החקיקה הרלוונטית. פסק הדין מדגיש את העובדות הספציפיות של המקרה ואינו מתעמק בתרחישים תיאורטיים ומותיר אותם ללא הכרעה. המערערת אינה זכאית לפיצוי מחברת הביטוח, ודעתו החולקת של השופט אוהד מצוינת אך לא אומצה בפסק דין זה.