סע"ש 48320-05-20

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, לפיצויים והטבות הקשורים להעסקתו ולפיטוריו. הטענות המרכזיות היו כי הנתבעת לא מסרה הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, הוציאה תלושי שכר שלא כדין והייתה חייבת תשלומים עבור חופשה שנתית, הבראה והפרשות לפנסיה ופיטורים. בית המשפט פסק לטובת התובע בחלק מהטענות ונגדו באחרות. ראשית, השופט קבע כי הנתבעת אכן מסרה לתובעת הודעה נאותה על תנאי העבודה ודחתה את התביעה לפיצויים לפי חוק הודעה מוקדמת לעובד. שנית, נקבע כי שכרו של התובע עומד על 7,629 ₪, אשר יהוו בסיס לחישוב ההטבות המגיעות לו. שלישית, בית המשפט קיבל את טענת התובע כי פוטר שלא כדין ללא שימוע והורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 5,000 ₪ לצד 7,629 ₪ בגין הודעה מוקדמת. רביעית, השופט פסק כנגד תביעת התובע לפיצוי בגין הוצאת תלושי שכר שלא כדין, וקבע כי התלוש הכיל את כל הפרטים הנדרשים. חמישית, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 2,572 ₪ עבור דמי הבראה, לאחר שמצא כי התובע זכאי לדמי הבראה מלאים. שישית, התביעה לפדיון חופשה שנתית נדחתה מאחר שהתובע לא הוכיח שנותרו לו ימי חופשה. לבסוף, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 21,478.5 ₪ ו-4,540 ₪ בגין פנסיה שלא שולמה ופיצויי פיטורים, בהתאמה. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה. לתובע נפסק החזר חלקי של הוצאותיו, שנקבע על סך 3,000 ₪.