ת"א 24991-12-20
פסק-דין שלום נצרת
תקציר
השופט מצא כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבעת מנורה, שכן רישיון הנהיגה של התובע הותלה לפני התרחשות התאונה, והתובע לא הביא כל ראיה משכנעת לכך. לפיכך, על פי החוק, מנורה אינה נדרשת לשלם פיצוי כלשהו לתובע. מנגד, קיבלה השופטת את טענת התובע כנגד יתר הנתבעים. השופט מצא כי נהג האוטובוס, שהועסק על ידי הנתבע השני והיה מבוטח על ידי הנתבע הרביעי, גרם לתאונה בשל נהיגתו הרשלנית. השופט הורה לשלושת הנתבעים האחרונים לפצות את התובע ביחד ולחוד. השופטת מינתה מומחה רפואי אשר העריך את מצבו הרפואי של התובע וקבע כי אחוזי הנכות שלו עומדים על 6.9%. לאחר מכן קבעה השופטת את שכרו של התובע לפני ואחרי התאונה, וחישב את נזקיו הנובעים מהוצאות רפואיות, הפסדי שכר, נזקים לא ממוניים והצורך בסיוע צד ג'. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים הראשון, השני והרביעי לשלם לתובע סך של 109,000 ₪, בנוסף לשכ"ט עו"ד והוצאות משפט. כמו כן חויבה התובעת לשלם לנתבעת מנורה סך של 5,000 ₪ כפיצוי על דחיית תביעתה.
חקיקה מקושרת
ת"א 24991-12-20 פלוני נ' איימן ואח', שלום (4.2.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.