ס"ע 46598-10-10

תקציר

המבקש, רון גליקסמן, עובד כמנהל פנימיית טל בכפר המנוהל על ידי המשיב מאז דצמבר 2008. ביום 2.8.10 נמסר לגליקסמן כי המשיב מעוניין לסיים את העסקתו. בעקבות זאת נערכו מספר פגישות והתכתבויות בין הצדדים. ביום 18.10.10 הוציא המשיב מכתב הפסקת עבודה לגליקסמן. גליקסמן הגיש בקשה לצו מניעה זמני וסעד זמני להמשך תפקידו כמנהל הפנימייה עד לסיום ההליך העיקרי. המשיב התנגד לבקשה וקבע כי עבודתו של גליקסמן הופסקה בשל חוסר אמון וכי אופיו של הכפר, המאכלס אנשים עם מוגבלויות, אינו מצדיק את החזרתו. בית המשפט נעתר לבקשתו של גליקסמן לסעד זמני. הודגש כי ההחלטה הייתה לצורך סעד זמני בלבד, בהתבסס על הראיות לכאורה שהוצגו. בית הדין מצא מספר בעיות בפיטוריו של גליקסמן על ידי המשיב. ראשית, המשיב לא ערך שימוע ראוי לפני שפיטר את גליקסמן, והשימוע שהתקיים היה פורמלי בלבד. שנית, טענת חוסר האמון של המשיב לא הייתה מוצדקת, שכן מעשיו של גליקסמן פורשו שלא כהלכה בשל אי הבנה של הנהלים הקיימים בכפר. לא היו ראיות לכך שתפקודו של גליקסמן לא היה משביע רצון או שהוא גרם נזק כלשהו לתושבי הכפר. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי על המשיב, בהיותה ישות כפולה בעלת משמעות ציבורית, היה מקום לפעול על פי כללי המינהל התקין ולקיים שימוע הוגן. התנהגותו התוקפנית של המשיב כלפי גליקסמן, לרבות הסתלקותו מהכפר ופרסום מודעה לעמדתו לפני הדיון, הצדיקה עוד יותר את התערבות בית המשפט. בנסיבות אלה, בית הדין נתן את צו המניעה הזמני, החזיר את גליקסמן לתפקידו והבטיח כי שכרו ותנאי עבודתו יישארו ללא שינוי. כמו כן חויב המשיב לשלם שכר טרחת עורך דינו של גליקסמן, בעוד שאיוש המשרה המפורסמת הושעה עד לסיום ההליך העיקרי. בית המשפט הדגיש כי החלטתו התבססה על זמניותו של ההליך ועל היעדר ראיות ממשיות שהוצגו על ידי המשיב.