עמ"נ 74712-11-20

תקציר

התיק סובב סביב זוג נשוי - אזרחית ישראלית, ורדה, ובן זוגה, זובירו, אזרח חוף השנהב, שחיו יחד בישראל כעשר שנים. בני הזוג עברו תהליך ממושך להסדרת מעמדם של זובהירו בישראל. רשות האוכלוסין ערכה שוב ושוב ראיונות עם בני הזוג כדי להעריך את כנות הקשר ביניהם. בתחילה אישרה הרשות את תחילתו של תהליך הדרגתי לקבלת אשרת ב/1, אשר חודשה מדי שנה למשך שלוש שנים. עם זאת, ראיונות מאוחרים יותר יצרו ספק לגבי כנות הקשר ביניהם, מה שהוביל את הרשות לדחות את שדרוג הוויזה של זובהירו ל-א/5, המקנה זכויות סוציאליות, לאחר שהשלים את שלוש השנים הנדרשות עם אשרת ב/1. בני הזוג ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי ובית הדין לערעורים אישרו את החלטת הרשות. שופט בית המשפט לעניינים מנהליים ניתח בהרחבה כל ראיון, ומצא כי הרשות התמקדה בסתירות קלות והתעלמה מתשובות זהות או דומות, דבר המטיל ספק בכנות הקשר. השופטת מתחה ביקורת על גישתה הלא מאוזנת של הרשות ועל היעדר ניתוח מקיף של כלל הראיונות, שכאשר בוחנים אותם יחד, מציגים תמונה של מערכת יחסים מתפתחת וכנה. השופט התייחס גם לזכות לחיי משפחה והדגיש כי הרשות לא צריכה לכפות דפוס אחיד על מערכות יחסים. בהכירה בכך שהזכות לחיי משפחה חלה על זוגות בעלי מאפיינים לא מסורתיים, הדגישה השופטת כי היעדר חשבונות בנק משותפים, ילדים או מפגשים חברתיים תכופים אינם מעידים בהכרח על חוסר כנות במערכת היחסים. כמו כן, גינתה השופטת את הימנעותה של הרשות מלדון במכתבי המלצה שהגישו בני הזוג, המעידים על כנות הקשר ביניהם, ועל הפרת חובת ההגינות כלפיהם. השופט ציין את עודף הבירוקרטיה, הראיונות הפולשניים וההמתנה הממושכת להחלטה במשך קרוב לעשר שנים. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת בני הזוג וקיבל את ערעורם. הרשות נדרשה להעניק לזובירו אשרת א/5 משנת 2016 ולחשב את הזמן שעליו להחזיק באשרה זו לפני הגשת בקשה למעמד קבע. בנוסף, נדרשה הרשות להשיב לבני הזוג הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 70 אלף שקל, ולהשיב להם את ביטחונם. השופטת הדגישה כי מטרתה של ורדה הייתה שבן זוגה יישאר בישראל ויחיה עמה, והקשר ביניהם אכן היה כנה.