ת"א 3352-04-22

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב סיווגה של תביעה בדבר זכויות קנייניות בהסכם מכר מקרקעין. המשיב טוען כי יש לסווג את התביעה כתביעת מקרקעין, כלומר תקופת ההתיישנות החלה תעמוד על 15 שנים. בתוך כך, טוענים המבקשים כי מדובר בתביעה חוזית במהותה, עם תקופת התיישנות של 7 שנים. השופט מציין כי מדובר בהסכם קומבינציה למכירת זכויות קנייניות בחלקת קרקע ספציפית תמורת בנייה ותשלום חלקי עבור יחידות הדיור שייבנו על הקרקע. טיבן של הזכויות שבהן מחזיק המוכר, יא יקיר, עדיין אינו ברור. עם זאת, אין חולק כי זכויות אלה נובעות מהסכם פיתוח עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, המקנה לה זכות חכירה בקרקע. השופטת מדגישה כי אין מדובר בהסכם "אופציה" כפי שהוגדר במקרה דומה, אלא בהסכם קומבינציה מורכב יותר. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי יש לסווג את התביעה כתביעת מקרקעין על בסיס המבחן המהותי של תוכן התביעה. משכך, טרם חלפה תקופת ההתיישנות, גם אם מביאים בחשבון את הזמן שחלף בהליך קודם בין הצדדים. המבקשים נדרשים לשלם למשיב הוצאות בסך 2,000 ₪ כל אחד, בסך כולל של 4,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, ביום 29.11.2022.