הפ"ב 58086-01-16

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסעד זמני, אותה מבקשת המבקשת, חברה המספקת שירותי ייעוץ בתחום האסטרטגי, העסקי, התקשורתי והלובינג, כנגד המרכז הרפואי הדסה, שהעסיק את שירותיו בתקופה של משבר כלכלי. בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמים, אשר יחד מזכים את המבקשת, לכל היותר, בסכום של שני מיליון שקלים, גם אם נניח שלא שולמו לה תשלומים. עם זאת, המבקשת דורשת סכום המתקרב ל-70 מיליון שקל, בהתבסס על הסכמים בעל פה ועבודות נוספות שלטענתה ביצעה. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי היא זכאית לכסף זה, וכן לפיצוי בגין מצג שווא, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה במוניטין, בין היתר. תצהיר מנהלו של המבקש מהווה את הבסיס הראייתי העיקרי לטענות אלה. מנגד, המשיבה מציגה ראיות המצביעות על כך שההסכמים בוטלו על ידי המבקשת עצמה בסוף שנת 2014. בית המשפט קובע כי טענות המבקש מעבר להסכמים הכתובים נעדרות תשתית ראייתית מספקת, וההסכמים הכתובים עצמם אינם מצדיקים את הסכום העצום הנתבע. יתר על כן, ספק אם המבקשת תתקשה לאכוף את פסק הבורר, אם תזכה בתביעתה, בשל הגופים השונים המעבירים כספים למשיב. לפיכך, הבקשה לסעד זמני, שבית המשפט אינו מאשר כלאחר יד, נדחית. המבקש חויב לשלם 10,000 ₪ עבור הוצאות השימוע.