ע"א 241/89

תקציר

המקרה עסק במותו הטרגי של אדם שנפל לפיר מעלית עקב דלת מעלית לא תקינה. יצרן המעליות, שסיפק גם שירותי תחזוקה, חויב על ידי בית משפט קמא הן ברשלנות והן בחוק אחריות למוצרים פגומים, למרות שהמעלית יוצרה לפני חקיקת החוק. בית המשפט העליון ניתח את תחולתו של כלל "res ipsa loquitur", שמשמעותו רשלנות מאופי התאונה עצמה אם מתקיימים תנאים מסוימים, כגון חוסר שליטה מצד הנתבע או הסכמה עם היעדר רשלנות. בית המשפט חלק על החלת חוק אחריות למוצרים פגומים על ידי בית משפט קמא רטרואקטיבית. עם זאת, היא אישרה את אחריות היצרן לאי תקיעת המעלית כראוי, ומצאה כי התקלה עולה בקנה אחד עם רשלנות מאשר זהירות סבירה. בעוד היצרן טען להתערבות אפשרית של צד שלישי, בית המשפט שלל אפשרויות תיאורטיות, והדגיש את שליטת היצרן במעלית. הפיצוי הותאם על בסיס חישוב מחדש של אובדן התמיכה, וניכויים מסוימים, כמו האצת ירושה, הוערכו מחדש. פסק הדין אישר את אחריות היצרן בכך שהדגיש את חובתו המתמשכת להבטיח תחזוקה ובטיחות, ובסופו של דבר דחה את הערעור וקיבל במידה רבה את ערעורם הנגדי של המשיבים בעניין התאמות הפיצוי.