תמ"ש 4046-05-12

תקציר

בתביעת גירושין בין אישה לגבר, שניהם נוצרים קתולים, טענה האישה לאיזון משאבים, ואילו הגבר טען להפרדה רכושית מוחלטת על סמך הסכמים שנעשו שנים לפני הגירושין. כמו כן הגיש הגבר תביעת פיצויים, בה ביקש לנכות כל סכום המגיע לאישה מהתשלום שדרש בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב העיכוב בהתרת הנישואין והניאוף שביצעה האישה. האישה ביקשה גם לדחות את תביעתו הכספית של הגבר, שהתבססה על טענות לניאוף ומרמה. בית המשפט קבע כי המועד הקובע לפירוד הצדדים הוא אוקטובר 2008, ומינה מומחה שימליץ על אופן חלוקת הכספים המשותפים בין הצדדים. השופט גם הזהיר את שני הצדדים מפני ההשלכות של אי הגעה להסדר, במיוחד את האיש, שהתעקש להוכיח את טענותיו על ניאוף ומרמה, שבית המשפט חזר וקבע כי אין להן בסיס משפטי. תביעתו הכספית של הגבר נדחתה, והוא חויב לשלם לאישה 20,000 ₪ הוצאות משפט לדוגמה. תביעת הרכוש של האישה התקבלה באופן חלקי; היא הייתה זכאית למחצית מהכספים בחשבון הבנק המשותף, בניכוי מה שכבר קיבלה. הגבר חויב לשלם לאישה 114,452 שקל, המייצגים את ההפרש בין הסכומים בחשבונותיהם, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה משנת 2006. השופט פסק גם על חלוקת מטלטלין, והורה לגבר למסור לאישה חפצים אישיים בעלי ערך רגשי, ולשני הצדדים לסרוק ולשכפל אלבומי תמונות כדי לשמור זיכרונות, אם ירצו בכך. השופטת מתחה ביקורת על שני הצדדים שלא קיבלו את הצעות בית המשפט לפשרה בתחילת המשפט, שהייתה יכולה לחסוך להם הוצאות משפט והשפלות. האיש, במיוחד, ננזף על גרימת בזבוז זמן ומשאבים משפטיים על ידי התעקשות על תביעה כספית חסרת תוחלת. הצדדים חויבו לקיים את קביעות השופט בתוך 14 יום, והגבר נדרש לאפשר לאישה למשוך סכום מסוים מחשבון משותף בגין חוב מזונות. השופט התיר את פרסום פסק הדין מבלי לזהות את הצדדים וסגר את התיק.