LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 76093-01-26

פסק-דין מחוזי לוד

📋
מספר הליך76093-01-26
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך24 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםקש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ. בני וצביקה בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםאלי ברנד

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, וזאת אך ורק על בסיס המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין - רע"א 76093-01-26 (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד)** **1. מבוא והקשר ההליך:** ההליך הנדון הינו בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט השלום. בית המשפט קמא דחה בקשה של המבקשת להוציא מתיק בית המשפט שתי חוות דעת שהגישה המשיבה. ההחלטה הראשונה דחתה את הבקשה להוצאת חוות הדעת, והשנייה דחתה בקשה להשלמת ההחלטה, תוך הבהרה שטענות מסוימות יידונו בסוף ההליך. **2. הרקע העובדתי וההליך בבית משפט השלום:** * **התביעה העיקרית:** המשיבה תובעת את המבקשת בגין נזק שנגרם לציוד מכני הנדסי שבבעלותה (מגרסה זחלית ניידת), לטענתה עקב פיצוץ. * **חוות דעת המומחה המקורי:** המשיבה הגישה שתי חוות דעת של השמאי והמומחה מר אורי נוימן. * **בעיות עם העדת המומחה:** במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה, חקירתו הנגדית של מר נוימן הופסקה עקב קשיים טכניים. בהמשך, מצבו הרפואי של מר נוימן החמיר ומנע ממנו להתייצב פיזית או להעיד. * **היתר להגשת חוות דעת חלופיות:** בית המשפט קמא, נוכח מצבו הרפואי של מר נוימן, התיר למשיבה להגיש חוות דעת חלופית, אך סייג זאת במפורש: "על בסיס הנתונים שהוצגו בפני מר נוימן בלבד. לא תותר הצגת ראיות או מסמכים נוספים, לרבות חוו"ד הנתבעת, בפני המומחה שיכין את חוו"ד התובעת". * **הגשת חוות הדעת החדשות:** המשיבה הגישה שתי חוות דעת חדשות – של שמאי (מר זגול) ושל מהנדס (ד"ר גולדווין). * **בקשת ההוצאה:** המבקשת הגישה בקשה להוצאת חוות הדעת החדשות, בטענה שהן חרגו מההיתר שניתן (הגשת חוות דעת הנדסית שלא הוגשה קודם, הסתמכות על חומרים ובדיקות שלא עמדו לפני מר נוימן, וכן הכללת נזקים שלא נטענו בשלב מוקדם). * **החלטות בית משפט קמא:** * **החלטה מיום 15.12.25:** דחה את הבקשה להוצאת חוות הדעת, אך התיר למבקשת להגיש חוות דעת מעודכנת משלה, תוך שהבהיר כי משקלן של חוות הדעת ייקבע בשלב מתן פסק הדין. * **החלטה מיום 21.12.25:** דחה בקשה להשלמת ההחלטה, וקבע כי טענות הרחבת חזית ייבחנו בסוף ההליך, אך התיר למבקשת להתייחס לסוגיה זו בפרוטרוט ולעמת את המומחים עם חוות דעתו של מר נוימן. **3. עילות בקשת רשות הערעור וטענות הצדדים:** * **טענות המבקשת:** * טעות בהתרת הגשת חוות דעת חדשות בניגוד להחלטה קודמת. * החלטות בית המשפט קמא לא נומקו כראוי. * הגשת חוות הדעת החדשות פוגעת בזכות ההגנה ומרחיבה חזית אסורה. * התרת הגשת חוות דעת הנדסית בניגוד להיתר המוגבל לשמאות. * הסתמכות על חומרים נוספים שלא הונחו לפני המומחה המקורי. * חוות דעת השמאי מתייחסת לנזקים שלא נטענו קודם לכן (הרחבת חזית). * היעדר הנמקה מהווה עילה למתן רשות ערעור. * הסוגיה מצריכה הכרעה מיידית. * **טענות המשיבה:** * הגשת חוות הדעת החלופיות הייתה הכרחית עקב מצבו הרפואי של המומחה המקורי. * המבקשת מנסה להפיק רווח דיוני ממחלת המומחה. * חוות הדעת החדשות הוגשו בהתאם למתווה בית המשפט, ולא הוצגו בפניהן חוות דעת הנתבעת. * פיצול מומחיותו של המומחה המקורי (שמאי ומהנדס) הכרחי. * המומחים החדשים התייחסו לדברים שבחרו, תוך הסתמכות על נתוני התיק. * המבקשת רשאית להגיש חוות דעת משלימות. * לבית המשפט קמא שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות. * ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות. **4. עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **סמכות ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט):** השופט ברנד מדגיש את המגבלות על התערבות ערכאת ערעור בהחלטות דיוניות. רשות ערעור תינתן רק אם ההחלטה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, תגרום נזק ממשי, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית. * **חובת ההנמקה (תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי):** זהו העיקרון המרכזי שהוביל להחלטה להחזיר את התיק לבית משפט השלום. השופט ברנד מדגיש כי חובת ההנמקה חלה על כל ערכאה שיפוטית. הוא מפרט את מטרותיה (צדק טבעי, הבנת ההכרעה, עיבוד טענות, בחינה ערעורית, מראית פני הצדק). * **היעדר הנמקה כעילה למתן רשות ערעור:** פסק הדין מפנה לפסיקה (רע"א 290/15) הקובעת כי ניתן לתת רשות ערעור גם על החלטות שאינן ניתנות לערעור, מקום בו ההחלטה לוקה בהיעדר הנמקה של ממש. * **גמישות בהחלטות ביניים ושינוי החלטות קודמות:** השופט ברנד קובע כי בית המשפט קמא מוסמך לשנות מהחלטת ביניים קודמת שנתן, שכן החלטות אלו אינן יוצרות מעשה בית דין. עם זאת, **הדגש הוא על כך שבעשותו כן, עליו לנמק את החלטתו**. * **הצורך בהנמקה גם בהחלטות דיוניות:** גם כאשר ההחלטה דיונית ובית המשפט קמא רשאי לשנות החלטתו הקודמת, **חובת ההנמקה נותרת בעינה**. הנמקה זו אינה חייבת להיות ארוכה, אך עליה להתייחס לטענות המרכזיות ולשיקולים שהובילו לסטייה מההחלטה הקודמת. * **הבחנה בין החלטות דיוניות המשפיעות על המשך ההליך:** פסק הדין מבחין בין טענות שמשקלן ייקבע בסוף ההליך (כגון השוואת מסקנות חוות דעת), לבין טענות בעלות השלכה מיידית על אופן ניהול ההליך וההגנה (כגון הגשת חוות דעת הנדסית בניגוד להגבלות, או התבססות על חומרים שלא הונחו לפני המומחה המקורי). טענות מסוג זה מצדיקות התייחסות בית המשפט בשלב מוקדם יותר, ומכאן גם חובת ההנמקה. * **איזון בין זכויות דיוניות:** השופט ברנד מנסה לאזן בין זכותה של המשיבה להציג את עניינה (בשל מניעת העדת המומחה המקורי) לבין זכותה של המבקשת להתגונן כראוי. היעדר ההנמקה פוגע ביכולת זו. **5. חידושים ספציפיים בפסק הדין:** * **החזרת התיק לבית משפט קמא לצורך השלמת הנמקה:** זהו הסעד העיקרי שניתן. בית המשפט העליון (בהליך רשות ערעור) לא התערב במהות ההחלטות, אלא דרש את הנמקתם. * **התייחסות ל"פיצול" מומחיות:** המשיבה טענה כי נאלצה "לפצל" את מומחיותו של המומחה המקורי (שמאי ומהנדס) לשני מומחים חדשים. השופט ברנד מתייחס לכך, אך מדגיש שההחלטה להרשות זאת, ובפרט חריגה מהמגבלות שהוטלו, דורשת הנמקה. * **פרשנות ההגבלות על חוות דעת חלופיות:** בית המשפט העליון מזהה כי לפחות במישור אחד (הגשת חוות דעת הנדסית) חלה סטייה מהמגבלה המקורית, ומבקש הבהרות בעניין זה. **6. המגבלות של פסק הדין (על פי הנתונים):** * **פסק הדין אינו מכריע לגופו של עניין:** השופט ברנד אינו קובע אם ההחלטות המקוריות של בית משפט השלום היו שגויות מבחינה מהותית, אלא רק כי הן חסרות הנמקה מספקת. * **השארת ההכרעה בידי בית משפט השלום:** התיק הוחזר להכרעה מנומקת של בית משפט השלום, תוך מתן חופש פעולה לשיקול דעתו, אך תחת חובת הנמקה. * **התייחסות מינימלית לטענות המהותיות:** השופט ברנד מזהה את טענות המבקשת כטענות "שאינן נעדרות יסוד", אך אינו נכנס לעובי הקורה של בחינתן המעמיקה, שכן מטרתו היא דרישת הנמקה. **7. סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של חובת ההנמקה, גם בהחלטות דיוניות. השופט ברנד מקבל את בקשת רשות הערעור לא בשל טעות מהותית לכאורה בהחלטות בית משפט השלום, אלא בשל היעדר הנמקה מספקת, אשר פוגעת בזכויות הצדדים וביכולת לקיים הליך תקין. פסק הדין מחזיר את התיק לבית משפט השלום, תוך שהוא מנחה אותו לנמק את החלטותיו באופן שיענה על דרישות הדין והצדק, ויתייחס לטענות המבקשת בעלות השלכה על המשך ניהול ההליך.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)

רע"א 76093-01-26 קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ. בני וצביקה בע"מ, מחוזי (24.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית