תאד"מ 36206-03-24

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את הכרעת בית המשפט בסכסוך על הסכם שירותי אדריכלות, תוך התמקדות בסיום חוזה, תשלום עבור שירותים והפרת זכויות יוצרים. **סיום חוזי ושירותים אישיים:** * בית המשפט אישר כי לצדדים להסכם יש זכות לסיים את ההתקשרות, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב ובאופן מקובל. עיקרון זה נתמך בסעיפים ספציפיים בהסכם (סעיפים 69 ו-70) ובפסיקה רחבה יותר המסווגת התקשרויות לשירותים אישיים, במיוחד כאלה הדורשים יחסי אמון כמו שירותים אדריכליים, כניתנים לסיום כרצונם. * בית המשפט ציטט מספר מקרים (ע"א 246/79, ע"א 3005/04, 15931-06-22) הקובעים את טיבם של הסכמי שירות אישי ואת הזכות לביטולם. * במקרה הספציפי הזה, הפיטורים היו קשורים לדרישת הנתבע לתשלום נוסף, שהתובעים לא היו מחויבים לקבל. זה הוביל לזכות הדדית לסיים את ההתקשרות. **תשלום עבור שירותים נוספים:** * בית המשפט דחה את תביעת הנתבע לתשלום עבור שירותים נוספים. ההסכם קבע כי כל עבודה או שירות נוסף טעון אישור מראש. * הנתבע לא הצליח להוכיח כי אישור כזה התקבל מהתובעים לעבודה נוספת כלשהי. * בית המשפט ציין כי בעוד שעבודת הנתבעת נמשכה מעבר למסגרת הזמן המשוערת הראשונית (19 חודשים לעומת שלב תכנון של 3 חודשים), והתקיימו פגישות ותיקונים רבים, דרישת ההסכם לאישור מוקדם של שירותים נוספים לא התקיימה. טענת הנתבע בדבר שרטוטים רבים החורגות מהמגבלה החוזית של שני תיקונים נדחתה אף היא בשל היעדר אישור מפורש לעבודה מורחבת כזו. **הפרת זכויות יוצרים:** * בית המשפט דחה את טענת התובעים בדבר הפרת זכויות יוצרים על ידי הנתבע. * החידוש המשפטי העיקרי בהיבט זה של פסק הדין טמון בהחלת דיני זכויות היוצרים על תכניות אדריכליות, ובפרט בדרישת המקוריות. * בית המשפט הפנה לסעיף 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, המתווה את התנאים להגנה על זכות יוצרים, לרבות מקוריות היצירה. * פסק הדין בעניין *Safecom Ltd. v. רביב* (ע"א 7996/11) היה מכריע, וקבע מבחן מקוריות בן שלושה חלקים: מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות. בית המשפט הדגיש כי קיומו של רכיב אחד אינו מספיק. * יתר על כן, בית המשפט הסתמך על *Cecilia Keidar v. האוניברסיטה העברית בירושלים* (מחוז תל אביב-יפו 10097-07-13) לקבוע כי סקיצות ראשוניות אינן מהוות באופן אוטומטי יצירות מוגנות אלא אם כן הן מוכיחות מקוריות ואמנות. * הנתבע לא הצליח לספק "טיעון מסודר" או "בסיס ראייתי" כדי להוכיח שהסקיצה המדוברת היא יצירה מקורית המוגנת בזכויות יוצרים. באופן ספציפי, הנתבע לא הציג ראיות הנוגעות למבחני "השקעה", "יצירתיות" או "מקור" למקוריות, ולא סיפק עדות מומחה. **פיצוי על עוגמת נפש:** * בית המשפט דחה את תביעת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש. * החלטה זו מדגישה את העיקרון לפיו פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הוא סמכות הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ואינו נפסק כדבר שבשגרה. * פיצוי כזה שמור בדרך כלל לנסיבות חמורות, כגון הפרת אמון בוטה, יחסי תלות או התנהגות פוגענית במיוחד. * תוך הכרה בהשקעת הזמן המשמעותית של הנתבע ומשך הזמן הממושך של שלב התכנון הראשוני, בית המשפט לא מצא את הנסיבות חמורות מספיק כדי להצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש, במיוחד בהתחשב בהוראות ההסכם לתשלום שכר טרחה נוסף במקרה של חריגה מתקופת תוקפו של החוזה. **צו כספי ועלויות:** * בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, המייצגים את יתרת הסכום בגין השלמת שלבים א' ו-ב', בצירוף ריבית ממועד הסיום. * כל צד נדרש לשאת בהוצאות משפט משלו, המשקפות את ההצלחה החלקית של התביעה העיקרית ואת דחיית התביעה שכנגד.