רע"א 53555-08-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רע"א 53555-08-25** **החלטה** **לפני:** כבוד השופט עופר גרוסקופף **המבקשים:** 1. מיכל סוקולובר, 2. אלון צדוק **נגד** **המשיבה:** בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ **עניין:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי חיימוביץ) מיום 23.7.2025 בת"צ 8533-03-18, בגדרה נדחתה בקשתם של המבקשים לתיקון כתב התביעה ולתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית על דרך של צירוף משיבים נוספים. --- **ניתוח משפטי** ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה חלק מבקשה לתיקון כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובפרט את החלק הנוגע לצירוף משיבים נוספים. בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף) דחה את בקשת רשות הערעור. **הרקע והשתלשלות העניינים:** 1. **הליכים קודמים:** * ביום 4.11.2015 הוגשה בקשה ראשונה לאישור תובענה ייצוגית נגד בזק (ת"צ 11296-11-15), בטענה לעיכוב בלתי חוקי של רפורמת השוק הסיטונאי, ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי ועשיית עושר ולא במשפט. בקשה זו אושרה ביום 5.3.2019 בהסכמת בזק. * ביום 5.3.2018, עוד בטרם הוגשה תשובת בזק לבקשה הראשונה, הוגשה בקשה שנייה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 8553-03-18), מושא ההליך הנוכחי. בקשה זו התבססה על טענות דומות, אך כיסתה תקופה מאוחרת יותר וכללה מעשים נוספים. * ביום 31.5.2018, ביקשה בזק לעכב את ההליכים בשל חקירה פלילית תלויה ועומדת. היועץ המשפטי לממשלה ביקש אף הוא עיכוב, וההליך אכן עוכב ביום 28.3.2019. 2. **התפתחויות במהלך עיכוב ההליכים:** * **רשות התחרות:** ביום 4.9.2019, הטילה רשות התחרות עיצומים כספיים על בזק בגין פגיעה מכוונת ביישום הרפורמה. * **בקשת אישור נוספת (וינשטיין):** ביום 8.9.2019, הוגשה בקשה נוספת (ת"צ 14076-09-19) על ידי מר אלכס וינשטיין, שהתבססה על ממצאי רשות התחרות. המבקשים המייצגים בהליך זה ביקשו למחוק את בקשת וינשטיין בהיותה מאוחרת ומצומצמת מהם, אך גם הליך זה עוכב. * **בקשת התיקון (4.9.2019):** המבקשים המייצגים הגישו בקשה לתקן את בקשת האישור השנייה, על מנת לצרף 18 משיבים נוספים (רובם נושאי משרה לשעבר בבזק) ולצרף ראיות חדשות, בעיקר ממצאי רשות התחרות. הסיבה לבקשת התיקון הייתה הצורך לחזק את הבקשה ולהרחיב את האחריות גם לנושאי משרה. בית המשפט קמא עיכב את ההכרעה בבקשת התיקון עד לחידוש הדיון העיקרי. 3. **חידוש ההליכים ופסיקת בית המשפט קמא:** * לאחר הגשת כתב אישום בהליך הפלילי, חודש ההליך בבקשת האישור השנייה ביום 19.5.2024. * ביום 23.7.2025, בית המשפט קמא אישר את צירוף הראיות, אך דחה את בקשת התיקון בכל הנוגע לצירוף משיבים נוספים. נימוקו היה כי הוספת משיבים חדשים, שלהם עילות תביעה אישיות, מהווה "תביעה חדשה לחלוטין" שצריכה להתברר בהליך נפרד. **טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור:** * **המבקשים:** טוענים כי בית המשפט קמא טעה בכך שדחה את בקשתם לצירוף משיבים, למרות שזהו שלב מוקדם בהליך. לטענתם, קיימת זהות עובדתית ומשפטית בין בקשת האישור המקורית למתוקנת, וצירוף נושאי המשרה, בעלי אחריות מסייעת, הוא הכרחי. כמו כן, טענו כי הגשת תביעה חדשה אינה מעשית בשל חשש להתיישנות, וכי צירוף המשיבים יביא לחיסכון בזמן וימנע הכרעות סותרות. * **המשיבה (בזק):** תומכת בהחלטת בית המשפט קמא, וטוענת כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכחת הצורך בתיקון, לא נימקו מדוע נושאי המשרה לא צורפו מלכתחילה, וכי צירופם יסרבל את ההליך. כמו כן, טוענת כי ניהול הליך ייצוגי נגד נושאי משרה הוא חריג, וכי לא הונחה תשתית ראייתית לאחריותם. **דיון והכרעה של בית המשפט העליון:** 1. **שיקול דעת ערכאה דיונית:** בית המשפט העליון מדגיש את שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לניהול הליך, וכי ערכאת ערעור תיטה שלא להתערב אלא במקרים חריגים (פסקה 12). 2. **אמות מידה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית:** על בית המשפט לבחון את חיוניות התיקון, השפעתו על הצד שכנגד, השלב הדיוני, והתנהלות מבקש התיקון (פסקה 13). 3. **ניתוח הבקשה:** * **הרחבת היריעה:** בית המשפט העליון קובע כי התיקון המבוקש, של צירוף נושאי משרה, אינו מסייע בבירור השאלות שבמחלוקת, אלא מרחיב את היריעה באופן ניכר (פסקה 14). * **עילות תביעה חדשות:** אף על פי שהעובדות המרכזיות עשויות להיות משותפות, הוספת נושאי המשרה כרוכה בהוספת רובד עובדתי ומשפטי נפרד, הכולל התייחסות אישית לפעולות ולעילות משפטיות נגדם (פסקה 15). * **הבדלים מהותיים בין עילות התביעה:** בית המשפט מציין כי עילת התביעה המרכזית נגד בזק היא ניצול מעמד מונופוליסטי, בעוד שעילות התביעה נגד נושאי המשרה עשויה להתבסס על סעיף 12 לפקודת הנזיקין, הדורש הוכחת יסוד נפשי (כוונה/מודעות) ושהפעולה הייתה אינטגרלית (פסקה 16). הבדלים אלו מרחיבים את גדר המחלוקת באופן משמעותי. * **השפעה על ההליך:** בירור האחריות האישית של 18 המשיבים, אשר כיהנו בתפקידים שונים, בתקופות שונות וביצעו פעולות מגוונות, הוא עניין מורכב שיסרבל את ההליך ויאריך אותו, ולא ייעל אותו (פסקה 17). 4. **סוגיית ההתיישנות:** בית המשפט העליון דוחה את טענת המבקשים כי דחיית התיקון תאיין את האפשרות להגיש תביעה חדשה מחמת התיישנות. הוא קובע כי הדרך הנכונה היא לראות את התקופה שבין הגשת בקשת התיקון (23.10.2019) למועד מתן ההחלטה כפרק זמן שבו הוגשה נגד נושאי המשרה תובענה שנדחתה מסיבה שאינה מונעת הגשת תובענה חדשה, דבר שישפיע על תחשיב ההתיישנות (פסקה 18). 5. **סיום ההחלטה:** בית המשפט מציין כי ההליכים מתעכבים זמן רב, ומבקש מהערכאה הדיונית להאיץ את הדיון. לא נפסקו הוצאות, שכן בקשת התיקון לא נראתה כבקשת סרק. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **גבולות תיקון כתב תביעה בתובענה ייצוגית:** ההחלטה מדגישה את הגבולות של תיקון כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית. בעוד שהגישה כלפי תיקונים היא ליברלית, קיים גבול כאשר התיקון מוביל להוספת "תביעה חדשה לחלוטין" עם עילות משפטיות ובירור עובדתי שונים מהותית מהעילות המקוריות. * **הבחנה בין אחריות תאגידית לאחריות אישית:** בית המשפט מבחין בין אחריותה הישירה של בזק (כגוף תאגידי) לבין האחריות האישית המיוחסת לנושאי משרה. הוספת נושאי משרה, הדורשת בירור של אלמנטים סובייקטיביים (כוונה, מודעות) והוכחת מעורבות אישית, מרחיבה את היקף הדיון באופן שאינו מתיישב עם תיקון של הבקשה המקורית. * **היעדר אפשרות להרחבת חזית באופן בלתי מוגבל:** העיקרון של "גבולות הגילוי" ו"הרחבת חזית" נדון בהקשר של תובענות ייצוגיות. במקרה זה, הוספת משיבים חדשים עם עילות תביעה אישיות נתפסה כהרחבה שאינה במסגרת התיקון המותר. * **השפעת עיכוב הליכים על התיישנות:** ההחלטה מספקת הנחיה חשובה לגבי אופן חישוב תקופת ההתיישנות כאשר הליך נדחה או מעוכב, והוגשה בקשה לתיקון הכוללת משיבים חדשים. נקבע כי תקופת עיכוב ההליכים לא בהכרח תעמוד למבקשים כנגד טענות התיישנות של המשיבים החדשים, אך ההליך עצמו (הבקשה לתיקון) עשוי להשפיע על חישוב זה. * **חריגות ניהול הליך ייצוגי נגד נושאי משרה:** בית המשפט מציין את החריגות של ניהול תובענה ייצוגית נגד נושאי משרה בדיני תחרות, מה שמחזק את המסקנה כי יש לבחון היטב את הצורך וההצדקה להוספתם. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ואימץ את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת התיקון לעניין צירוף משיבים נוספים. ההחלטה מדגישה כי בעוד שניתן לתקן בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הדבר מוגבל כאשר התיקון דורש הוספת עילות תביעה אישיות ובירור עובדתי ומשפטי נפרד, אשר הופכים את התיקון ל"תביעה חדשה לחלוטין" שצריכה להתברר בהליך נפרד, גם אם הדבר מעלה קשיים הקשורים להתיישנות.