ע"פ 6961/17

תקציר

המערער, אזרח ישראלי, קשר קשר לסייע לאויב בעת מלחמה ויצר קשר עם סוכן זר, והודה באשמה. אליו פנה פעיל חמאס, אחמד עזאם, שהציע לו לסייע לחמאס בהעברת אמצעי לחימה. המערער, שהיה מזוהה אף הוא עם דאעש, הסכים ואף ביקש לקחת חלק בפעילויות משמעותיות יותר, לרבות נהיגה במכונית תופת או לשמש כמחבל מתאבד. בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת העבירות, במיוחד כאשר הן מלמדות על נכונותו של המערער לבצע פיגוע תופת ועל עמידתו כי המעשה ייוחס לו אישית ולא לחמאס. המערער ערער על חומרת עונשו וביקש ניכוי בהתחשב בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירה. פרקליט המדינה התנגד והדגיש את הצורך בהרתעה, וטען כי המערער הבין את הפסול שבמעשיו. בית המשפט דחה את הערעור, מצא את העונש הולם וציין כי החוק הישראלי אינו מכיר בקטגוריה של "בוגר צעיר". השופטים הדגישו כי ניתן להתחשב בגילו של המערער בגזר הדין, אך אינם מצדיקים סיווג נפרד. עוד ציינו כי עקרון אחידות הענישה אינו חל בהכרח במקרה זה. עם זאת, עונשו של המערער הופחת בהתחשב בימי מעצרו, וכתוצאה מכך נגזרו עליו 12 חודשים ו-23 ימים. השופט אלרון והשופט וילנר הסכימו עם פסק הדין, והדגישו כי בית המשפט יכול להתחשב בגיל הנאשם בגזר הדין מבלי ליצור קטגוריה שיפוטית.