בש"פ 393/13

תקציר

נגד ארבעה עותרים הוגש כתב אישום המייחס להם תקיפה, פציעה של ממש על ידי שני אנשים או יותר, השתתפות בהתפרעות ואיומים. העותרים טענו כי הטלת החיסיון על רשימת הראיות מגבילה את יכולתם לנהל הגנה. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות החסויות, קבע כי הוא אינו תומך בהגנת העותרים ולכן אישר את החיסיון. פסק הדין התייחס גם לצורך להגן על ביטחון המדינה, והדגיש כי רשימת החומרים החסויים עצמה עלולה להוות סיכון אם תיחשף. השופט גרוניס הציע פתרון, וקבע כי ניתן לספק רשימת חומרים תוך שמירה על סודיות. לאחר בדיקה מעמיקה מצא בית המשפט כי רשימת החומרים שנכללה בתעודת החיסיון אינה מסייעת להגנתם של העותרים וכי גילויה עלול לפגוע בביטחון המדינה. לפיכך נדחתה העתירה להסרת החיסיון, תוך הדגשה כי החומרים לא סייעו לטענות העותרים, ובפרט להגנה עצמית. פסק דין זה, שניתן ביום 13.3.2013, אישר את תעודת החיסיון ודחה את העתירה.