ב"ש 4843/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לחייב את המערער (המדינה) להגיש לעיון בית המשפט, תיקי חקירה בעניינים דומים בהם מואשמים המשיבים (הנאשמים) בקיום הפגנה מול ביתו של עובד ציבור. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי תיקים אלה נחוצים למשיבים כדי לבסס טענת הגנה מפני צדק סלקטיבי. המערער טען כי החלטה זו שגויה, שכן תיקי החקירה אינם מהווים "חומר חקירה" כהגדרתו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, והטלת חובה כזו על התביעה תיצור נטל בלתי סביר. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי התיקים רלוונטיים להגנתם וכי הערעור מוקדם מדי. מסקנת פסק הדין היא כי המשיבים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי תיקי החקירה הם "חומר חקירה" כהגדרתו בחוק. התיקים המבוקשים לא היו קשורים להגנה הפוטנציאלית של המשיבים, ולכל היותר הקשר היה מרוחק ושולי. בפסק הדין מודגש כי סעיף 74 מתייחס לחומר הקשור לאישום הספציפי הנדון ולא למדיניות התביעה הכללית. יתר על כן, התנהלות התביעה תוך התעלמות מהחלטת הערכאה הנמוכה יותר הוגדרה כבלתי ראויה. הערר התקבל, והמדינה לא הייתה מחויבת להעביר את תיקי החקירה לעיון.