חע"מ 398/07

תקציר

השופט זיכה את הנאשם מאשמת בנייה בלתי חוקית על קרקע ציבורית ברהט. כתב האישום מייחס לנאשם הקמת גדר בטון ושער מתכת על מגרש ציבורי, ללא היתר בנייה. השופט קבע כי אף שהתביעה הוכיחה כי הגדר הוקמה על קרקע ציבורית ללא היתר – וכי ניתן לתארך את הקמת הגדר לאוקטובר 2006 – היא לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם הוא מבצע העבירה. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על עדותו של פקח שטען כי ראה את הנאשם בונה את הגדר, וכי הנאשם הודה בפניו. השופט מצא את עדותו של המפקח בלתי אמינה, וציין סתירות בעדותו, והיעדר כל תיעוד שיתמוך בטענתו להודאה. יתר על כן, השופט ציין כי המפקח לא ניהל חקירה ראויה – שכללה אזהרה לנאשם, גביית הודאתו בזהירות ותיעוד האירוע – דבר המטיל ספק נוסף בטענות המפקח. ללא עדותו של המפכ"ל, לא היו די ראיות כדי להרשיע את הנאשם. השופט מצא בעיות גם בעדויות של עדים אחרים, והגיע למסקנה כי התביעה לא הפריכה את טענת הנאשם כי הוא אינו אחראי לבנייה. לפיכך, זיכה השופט את הנאשם, בנימוק של ספק סביר.