חדל"ת 62293-09-20

תקציר

בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה להפטר לפי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון, שעניינה שני סוגי חובות – חוב עונשי וחוב מזונות. ראשית, באשר לחוב העונשי, הנובע מסנקציה המוטלת על הפרט על ידי גוף שיפוטי או מינהלי, הדגיש בית המשפט את אופיים העונשי של תשלומים אלה ואת תפקידם בהרתעה ובענישה. המחוקק החריג במפורש חובות עונשיים מהיקף החובות הניתנים לסילוק בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט הדגיש כי לבית המשפט לחדלות פירעון אין סמכות לכלול חובות עונשיים כאלה בצו הפטר, אם כי הוא רשאי לבחון את הנסיבות להכללת ריבית ופיגורים על חובות אלה. שנית, באשר לחוב המזונות, התייחס בית המשפט לנסיבות החריגות הנדרשות לפטור מחובות אלה, תוך הדגשת ההצדקות המוסריות והחברתיות לשמירתן. בעניינו של היחיד מצא בית המשפט חוסר תום לב ביצירת החוב וניהולו, והוביל למסקנה כי יש לדחות את בקשת ההפטר גם לגבי חוב המזונות. זאת ועוד, נוכח זכויותיו של היחיד במקרקעין ובמקרקעין, ובהינתן שההגנה על זכויות המגורים ומימוש פוטנציאלי של נכסים אלה לטובת הנושים נותרות בעינן, לא ראה בית המשפט טעם להיעתר לבקשה. הדבר נכון במיוחד כאשר היחיד עדיין יעמוד בפני חובות משמעותיים שאינם ניתנים לסילוק בתום הליכי חדלות הפירעון, לרבות חוב עונשי, חוב מזונות וחוב בגין קנסות מע"מ. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה, והותיר את היחיד אחראי לחובות אלה, תוך שהוא דן גם בהצעת הממונה לבטל את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחלוטין, לאור החובות המשמעותיים שיישארו בלתי משולמים. לאדם ניתנה ארכה עד ליום 10.9.2023 להציג את עמדתו בנוגע להצעה זו, ולאחר מכן תתקבל החלטה בהיעדר מענה.