ת"א 62165-12-16

תקציר

התובע והנתבעים הינם שכנים אשר נקלעו לסכסוך על הקמת בית ספר על אדמת התובעת, אשר גרם למטרדים ופגע בבתי הנתבעים. הסכסוך נפתר באמצעות בוררות, שהסתיימה בפסק דין שחייב את התובע לשלם פיצויים לנתבעים. עוד נכתב בפסק הדין כי עם קבלת הפיצויים, הנתבעים לא יתנגדו להפעלת בית הספר במשך חמש שנים. הנתבעים לא הסתפקו ונקטו בשלושה הליכים בניגוד לפסק הבוררות: תביעה נגד מפעיל בית הספר המבקשת למנוע את הפעלתו ופיצוי כספי, עתירה מנהלית נגד התובע ומפעיל בית הספר, ומכתב התנגדות ששלחה הנתבעת מס' 1 לוועדה המקומית לתכנון ובניה. התובע הגיש תביעה לחייב את הנתבעים להשיב את הפיצויים שקיבלו וכן לשלם לתובע הוצאות משפט ופיצויים בגין עוגמת נפש. הנתבעים טענו כי ההליכים אינם מנוגדים לפסק הבוררות וכי סעדי התובעת מוגבלים לחוק הבוררות. בית המשפט קבע כי הליכי הנתבעים הפרו את פסק הבוררות. למרות שהתובע לא יכול היה לאכוף את פסק הבוררות בתביעה נגד מפעיל בית הספר, היה מוצדק להגיש את התביעה הנוכחית כדי לאכוף את פסק הבוררות על הנתבעים ולגרום להם לזנוח את ההליך נגד מפעיל בית הספר. לפיכך, חויבו הנתבעים לשלם לתובע את הוצאותיו המשפטיות שנגרמו לו בתביעה הנוכחית, מה שהביא אותם להפסיק את ההליך נגד מפעיל בית הספר. עם זאת, בית המשפט דחה את יתר תביעותיו של התובע להחזר הוצאות משפט ועוגמת נפש שנגרמו כתוצאה מהליכים אחרים של הנתבעים. הנתבעים גם לא חויבו לשלם הוצאות בגין תיקון כתב התביעה, שכן היה צורך לכלול את ההתפתחויות האחרונות בתיק. בסופו של דבר חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 58,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.