תאד"מ 58570-07-22

תקציר

התובע, מנהל ובעל מניות בחברת מדיה, הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים וקניין רוחני בכך שהעתיק ופרסם את תכניו השיווקיים המקוריים – שכללו תיאורים של פרטים טכניים של מוצרי חשמל שונים לצד גרפיקה – באתרי האינטרנט המסחריים השונים שלהם ללא הסכמתו. התובע טען כי כתב וערך תכנים אלה, המוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים, וסיפק ראיות בדמות תקנות, הודעות וחשבוניות של החברה. מנגד, טענו הנתבעים כי הם יצרו את התוכן ואף הציגו מסמך מאתר Waybackmachine כראיה, שלטענתם מוכיח את טענתם. עם זאת, השופט דחה ראיה זו מכיוון שהיא נעדרת מומחיות וחלקית. השופטת קיבלה את טענת התובע כי התוכן הוא אכן יצירתו המקורית ולכן מוגן על ידי דיני זכויות יוצרים. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובעת בכך שהעתיקו והדביקו את התוכן באתרי האינטרנט שלהם. עוד נקבע כי הנתבע, שהיה המנהל ובעל המניות בחברה שכנגד, הפר אישית את זכויות היוצרים ולפיכך חב באחריות אישית. בהתייחסו לסוגיית הפיצויים, בית המשפט לא קיבל את תביעת התובע להפסד השתכרות שכן לא הוכח די הצורך. עם זאת, בית המשפט פסק לתובע 16,000 ₪ כפיצוי על הפרת זכויות היוצרים שלו, לצד 1,000 ₪ הוצאות משפט ו-4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. סכום זה היה מוצדק בהתבסס על מספר גורמים, ובהם היקף ההפרה ומשכה, היעדר רווח לנתבעים והפגיעה בזכויותיו המוסריות של התובע. בעקבות זאת חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 16,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים, בנוסף להוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים וזכותם לערער על ההחלטה.