רע"פ 1949/15

תקציר

החלטת בית המשפט סובבת סביב מדיניות מחמירה נגד מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" של תיק, אלא אם כן קיימים טעמים משכנעים כגון חריגה בוטה מנוהלי ענישה טיפוסיים, סוגיה משפטית משמעותית החורגת מעבר למקרה המיידי, או שיקולי צדק כוללים. לאחר עיון בבקשה הנוכחית, נקבע כי היא אינה עומדת בנסיבות החריגות הנדרשות כדי להצדיק ערעור נוסף, ולפיכך הבקשה נדחתה. בית המשפט לא מצא טעם בהשגות המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. האפשרות להימנע מהרשעה של מי שעבר עבירה היא חריגה וישימה רק במקרים מיוחדים שבהם הרשעה תפגע קשות בשיקומו של האדם, וסוג העבירה מאפשר הקלה כזו מבלי לפגוע בשיקולי ענישה. בנוסף, טען המבקש כי ההרשעה עלולה לפגוע בעתידו המקצועי, אך בית המשפט דבק בעמדה לפיה היה על הפרט לשקול השלכות אלה טרם ביצוע העבירה. העניין החברתי בריסון שגרת נשיאת הנשק על ידי צעירים הודגש כקריטי במיוחד. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקש לא עמד בתנאי השני, הנוגע למהות העבירה ולנסיבות התרחשותה. בית משפט קמא בחן כראוי את המצב, בהתחשב בשלום הציבור ובמניעת הפגיעה. למרות חומרת מעשיו הנמוכה יחסית של המבקש, אופי הנשק והשימוש המיועד בו חייבו הרשעה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.