ע"א 5929-02-13

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית המשפט המחוזי בסכסוך בין בעלי דירות לקבלן שבנה את ביתם. בית המשפט אינו מתערב במסקנותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ומאשר את העובדות כפי שהוצגו בפסק דינו. בעלי הדירות חתמו עם הקבלן על הסכם רכישה של בית צמוד קרקע שייבנה במודיעין. נכון למועד החתימה לא הוצא היתר בנייה. לאחר מסירת הבית, בעלי הבית חתמו על פרוטוקול מסירה, המאשר את שביעות רצונם מהנכס. כחמש שנים לאחר מכן הם תבעו את הקבלן על בנייה רשלנית, ודרשו פיצוי על ליקויים. הקבלן טען כי התביעה הוגשה באיחור, וכי בעלי הדירות אישרו את שביעות רצונם בעת המסירה. בית המשפט המחוזי הורה לקבלן לשלם חלק מהפיצויים הנתבעים, אך דחה תביעות בגין ליקוי ועוגמת נפש בשל איחור בעלי הדירות בדיווח על אי התאמות ושביעות הרצון שהביעו בעת המסירה. ערכאת הערעור מסכימה כי בעלי הדירות התמהמהו ביצירת קשר עם הקבלן ובבדיקת הנכס, אך על הקבלן חלה גם חובת גילוי כללית לפי דיני החוזים ותום לב, שלא קוימה. עם זאת, בית המשפט קובע כי תביעת בעלי הדירות לירידת ערך מוצדקת בחלקה. על הקבלן לשלם מחצית מהירידת הערך המשוערת, בצירוף חיובים נוספים, בסך כולל של 57,107.5 ₪, בתוספת ריבית ומיסים החל מאפריל 2011. הקבלן אחראי גם להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין מעניק סעד, תוך התחשבות בתשלומים ששולמו על פי פסק הדין הקודם.