סע"ש 27131-11-20

תקציר

בית הדין מקבל את עמדת הנתבעת כי טענות התובע בדבר התעמרות בתום העסקתו, כמו גם טענותיו לפיצויים בגין עוגמת נפש והפרת תום לב, אינן מבוססות. התובע, שהועסק על ידי החברה הנתבעת בתפקיד זמני, טען כי הוטרד במהלך סיום העסקתו. עם זאת, בית הדין מצא כי החברה הציגה ראיות משכנעות לתלונות רבות על תפקודו והתנהגותו של התובע במהלך העסקתו. בית המשפט קיבל גם את גרסת הנתבע לשני אירועים שלטענת התובעת היוו הטרדה. ראשית, תקרית המחשב, בה טען התובע כי מנהלו נהג כלפיו באלימות, אך בית המשפט מצא את ראיות הנתבע – כי התובע הוא זה שפעל באלימות – אמינות יותר. שנית, אירוע הגרירה, בו נגרר רכב העבודה של התובע בעת שהיה בחופשת מחלה, לכאורה ללא התראה מוקדמת ובנוכחות ילדיו. בית המשפט קיבל את הטענה כי החברה ביקשה את החזרת הרכב בשל היעדרותו הממושכת של התובע, וכי הוא הוזהר מפני הגרירה. למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחברה יכלה להתמודד עם המצב טוב יותר, הוא לא ראה במעשיהם הטרדה או חוסר תום לב. התובע טען גם למקרים נוספים של התנהגות פוגענית, לרבות אופן הטיפול בתאונת העבודה שלו, הרחקתו מקבוצת וואטסאפ ומשך תקופת המבחן, אך בית הדין לא מצא ממש בטענות אלה. לאור ממצאים אלה, החליטה השופטת לדחות את התביעה והורתה לתובע לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום. כמו כן ניתנה לתובעת הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.