ת"א 29880-08-13

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית עקב סדרת פוסטים ותגובות של הנתבעת מס' 2 בקבוצת פייסבוק המנוהלת על ידי הנתבעת מס' 1. הפוסטים כללו רמיזות מיניות, תיאורים משפילים ומשפילים ופרטים אישיים של המתלוננת, לרבות שמה המלא, מספר תעודת הזהות וכתובתה. הנתבעים טענו כי פרסומיהם מוגנים תחת הגנות האמת ותום הלב. עם זאת, בית המשפט מצא כי הפרסומים לא כללו אמת ולא נעשו בתום לב. הם לא היו אלא ניסיון לפגוע בשמה הטוב של התובעת משום שהגישה תלונה נגד הנתבע מס' 2, שנסגרה מאוחר יותר במשטרה מחוסר ראיות. בית המשפט קיבל גם את טענת התובעת לפגיעה בפרטיות, שכן פרסום פרטיה האישיים ללא הסכמתה מהווה הפרה פסולה. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת ההטרדה המינית, שכן תלונתה של התובעת נגד הנתבעת מס' 2 בעילות אלה לא צלחה. השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים. ההחלטה מהווה תזכורת לכך שלחופש הביטוי יש גבולות וכי השימוש ברשתות החברתיות כדי להשמיץ ולחדור לפרטיותם של אחרים אינו חוקי ולא נסבול.