ע"ע 1268/04

תקציר

פסק הדין במקרה זה מתייחס לערעורו של עובד לקבלת החזר הוצאות נסיעה שנגרמו לו בעת נסיעתו לעבודה וממנה ברכבו הפרטי. העובד טען כי לא ניצל את ההסעה שסופקה על ידי המעסיק ולכן זכאי להחזר. עם זאת, מהראיות עולה כי העובד לא עמד בדרישות שהציב מקום עבודתו לקבלת החזר כאמור, שכללו הגשת הצהרה חתומה המאשרת כי לא ניצל את הסעות המעסיק ומצהירה כי ידוע לה על נקיטת צעדים משמעתיים אפשריים. כמו כן, העובד לא הביא ראיות מספיקות להוכחת השימוש הקבוע ברכבו הפרטי לצורך נסיעות, כנדרש בדין הכללי. עדויות העדים לא תמכו בטענת העובד כי נסע מדי יום ברכבו הפרטי, והסבריהם נמצאו בלתי מספקים ומבלבלים. לפיכך החליט בית הדין לדחות את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי על העובדים לפעול בהקדם למימוש זכויותיהם ולספק הצדקה ראויה לאי שימוש במערכת ההסעות של המעסיק. ערעורו של העובד לא התקבל, והם חויבו לשלם את הוצאות המשפט של המדינה.