עע"מ 7231/13

תקציר

פסק הדין מתייחס למכרז ממשלתי לשירותי הסעה, ובפרט לתחבורה סמוכה מזדמנת באזור הדרום (אזור 6). הערעור מערער על ההצעה הזוכה שהגישה המשיבה מס' 2 בעילה של תחבולות לכאורה והעמסת מחירים אסורה. המערערת טענה כי הצעת המשיב קובעת מחירים בלתי ריאליים ומוגזמים לשעות ההמתנה לעומת שעות הנסיעה, כאשר חלק משעות ההמתנה מתומחרות פי שמונה משעות הנסיעה. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט א' רובינשטיין ואליה הצטרף השופט נ' הנדל, מגיעה למסקנה כי הצעת הרכש שהגישה המשיבה מס' 2 מכילה פערי מחירים בלתי ריאליים שהיו צריכים להיבחן מקרוב על ידי ועדת המכרזים. עם זאת, מאחר שהמערערת לא ביקשה בדיקה חוזרת של הוועדה והמכרז כבר בעיצומו, השופטים מהססים להתערב. במקום זאת, הם מציעים כי המדינה לא תממש את אופציית הארכת תקופת המכרז ותערוך מכרז חדש בתום המכרז הנוכחי. החלטה זו מתקבלת למרות היתרון הכלכלי של המכרז הקיים, שכן השופטים נותנים עדיפות לאמון הציבור במערכת המכרזים ובטוהר המידות של הרשות הממשלתית. השופטת א' חיות, אף שהיא מסכימה עם החששות שהועלו לגבי פערי המחירים, חולקת על כך באופן חלקי. היא סבורה כי הימנעותה של המערערת מלבקש עיון חוזר בוועדת המכרזים אינה צריכה להוות גורם מכריע, והיה על בית המשפט להורות על הקפאת הזכייה ועל חקירה נוספת. עם זאת, מאחר שזה לא קרה והמכרז מתנהל כבר זמן מה, היא מסכימה עם הפתרון שהציע הרוב כ"רע במיעוטו". פסק הדין מדגיש את חשיבות אמון הציבור בהליך המכרזי ומציע למדינה ללמוד ממכרז זה ולבצע התאמות מתאימות בעתיד, לרבות מתן אומדנים לשעות ההמתנה והנסיעה. פסק הדין נועד לאזן בין יעילות כלכלית לבין שמירה על טוהר המינהל הציבורי.