ת"צ 28636-05-14

תקציר

השופט קבע כי בקשה לתביעה ייצוגית בדרישה להחזיר את אגרות הביוב שנגבו שלא כדין מהמועצה המקומית הנתבעת לא אושרה, שכן זו הפסיקה לגבות את האגרות האמורות. המבקש דרש פיצוי בסך 40,000 ₪ ו-150,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט פסק למבקש 7,000 ₪ כפיצוי ו-70,000 ₪ כולל מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין. בקבלת החלטה זו הביאה השופטת בחשבון את התשומות והמומחיות הנדרשות לתיק, את שיקולי התפוקה – את התועלות שהתיק הביא לקבוצה אותה ייצג, ואת שיקולי ההכוונה הציבורית – את חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. כמו כן העריכו את הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם המבקש ונציגו, וכן את מצבה הכלכלי של המועצה המקומית. השופט אמנם הכיר בכך שהסיכון והטרחה של המבקש הופחתו בשל החלטה קודמת של בית המשפט במקרה דומה, אך עדיין הכירו במאמץ ובסיכון הכרוכים בהגשת הבקשה. עוד הדגישה השופטת כי הבקשה תרמה לשינוי עמדת המועצה המקומית, הביאה להפסקת הגבייה הבלתי חוקית ולקידום ערך הציות לחוק. טענת המועצה המקומית בדבר היעדר בקשה מוקדמת נדחתה, שכן היא בחרה להמשיך לגבות את האגרות למרות הפסיקה הקודמת. עוד ציינה השופטת כי אין ליתן משקל רב למצבה הכלכלי של המועצה, חשוב ככל שיהיה, במקרה זה, שכן התובענה הייצוגית שירתה את תכליתה והגשימה את מטרות החוק.