ת"א 11390-09-16

תקציר

זהו סיכום פסק הדין של תביעה אזרחית בישראל. התובע, שנפל ונפצע בשטח הנתבעים, תבע את הנתבעים בגין רשלנות. השאלה העיקרית הייתה האם הנתבעים לא שמרו על רכושם בבטחה, דבר שגרם לפציעתו של התובע, ואם כן, מה היקף אחריותם. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבעים התרשלו בשמירה על רכושם. הקביעה התבססה על גרסתו המהימנה של התובע לאירוע, הנתמכת במסמכים רפואיים ובליקויי בטיחות בזירה. השופטת קיבלה את גרסת התובעת לאירועים, לפיה היא נפלה עקב ירידה בלתי צפויה מנתיב הנתבעים אל המדרכה, דבר שהיה על הנתבעים לצפות מראש ולמנוע. השופטת פירטה את נזקי התובע, וקבעה דירוג נכות לצמיתות של 28% בגין פגיעות אורתופדיות ודירוג קבוע של 30% בגין פגיעות נפשיות, עבור 49.6% נכות במצטבר, המעוגל ל-50%. הבעיות הנפשיות נקבעו כקשורות סיבתית לתאונה, כאשר חומרת מצבו של התובע נזקפת לזכות הפסיכיאטר שמונה על ידי בית המשפט. לאחר מכן פנתה השופטת לשאלת הנזק, תוך חישוב פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, סיוע שנדרש לתובע וכאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 2,207,314 ₪, מופחת מתקבולי התובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה, בסך 622,309 ₪. כתוצאה מכך נפסקו לתובע פיצויים בסך 1,585,005 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות משפט והוצאות מומחה. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה לתובע ולמל"ל בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת סיימה את דבריה בכך שאישרה את פסק הדין לטובת התובעת, כאשר הנתבעים אחראים לנזקים האמורים.