רע"א 77077-01-23

תקציר

הסכסוך המשפטי הממושך נסוב סביב פירוק שותפות במקרקעין שבבעלותה היה חניון ברחוב הירקון 169 בתל אביב, הידוע גם בשם "כיכר אתרים". תביעת פירוק השיתוף, שהוגשה בשנת 2008, התקבלה בפסק דין משנת 2009 שהורה על חלוקת החניון לשני מגרשים נפרדים. עם זאת, על החלטה זו הוגש ערעור, ובית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום לבירור נוסף לגבי היתכנות חלוקת הנכס. בעקבות זאת קבע בית משפט השלום כי פיצול החניון מורכב מדי והורה על פירוק משותף באמצעות מכירת הנכס. גם על החלטה זו הוגש ערעור, ובית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור בשנת 2016 וחייב את המערערים לשאת בהוצאות הערעור. בהמשך המשיך התיק את דרכו במערכת המשפט, עם בקשות והחלטות שונות הנוגעות למכירת הנכס ומינוי כונסי נכסים. במהלך הליך ממושך זה נגרמו לתובעת, מלון מרינה תל אביב בע"מ, הוצאות משמעותיות, מה שגרם לה לבקש החזר של 3,846,913 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מהעירייה, אחת הנתבעות. העירייה התנגדה לבקשה זו בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק הוצאות בגין הליכים שהתנהלו בבתי משפט אחרים וכי מרינה ויתרה על זכותה לתבוע הוצאות. בית משפט השלום בהרצליה דחה את בקשת התובע להוצאות בהחלטה מדצמבר 2022, בנימוק של מגבלות שיפוטיות והתנהלות התובע. מלון מרינה הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק דין שקול היטב נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת רשות הערעור וקיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי החלטת בית משפט השלום מיום 5.12.2023 תבוטל והחזיר את התיק לבית משפט זה לצורך החלטה חדשה בבקשה להחזר הוצאות. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על ההבנה כי טרם הושלמו פעולות העזר הקשורות לפירוק שיתוף, וסיווג את פסק הדין הקודם כ"החלטה אחרת" ולא כ"פסק דין". יש לציין כי בית המשפט המחוזי אף הורה לעירייה לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו בסך 8,000 ₪. לפסק דין זה השלכות משמעותיות על המאבק המשפטי המתמשך סביב פירוק השותפות במקרקעין והעלויות הנלוות, כאשר בית המשפט המחוזי עומד על סמכותו של בית משפט השלום לדון בנושא.