תלה"מ 8026-03-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בסכסוך בין אם, א.ש., לאב, א.ז., בנוגע למשמורת על ילדם הקטין בעקבות בקשת האם לעבור עם הילד מאזור הצפון לאזור המרכז. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורים הם אפוטרופסים משותפים על ילדיהם הקטינים ועליהם לפעול לטובתם. בפסק הדין נקבע כי טובת הילד היא עקרון העל במקרים הנוגעים ליחסי הורה-ילד. במקרה זה, על בית המשפט להחליט האם המעבר הוא לטובת הילד. השופט בוחן את יכולתו של הילד לבצע את המעבר ואת האפשרות הטובה ביותר להתפתחותו. דו"ח העובדת הסוציאלית והתנהגות היולדת בביקורים במרכז הקשר משפיעים על ההחלטה. למרות שהאם היא הורה אוהב ומסור, הדו"ח מפרט את התנהגותה הפרובוקטיבית כלפי האב ואת דבריה המעידים על נכונות להפריע לקשר בין האב לילד. השופט מציין כי האב הוא גם הורה נדיב. בהתחשב בגילו הרך של הילד ובצורך במפגשים איכותיים כדי לקיים מערכת יחסים משמעותית, השופט קובע כי בקשת האם לעבור עם הילד נדחית. השופטת מדגישה כי החלטה זו היא לטובת הילד, תוך איזון בין זכותה של האם לקבוע את מקום מגוריה לבין זכותו של האב לקשר מיטיב עם הקטין. עוד מציינת השופטת כי האם לא סיפקה הצדקה משמעותית למעבר וכי שיקום באזור הצפון אפשרי. השופט מעודד את שני הצדדים לשמור על קשר תקין ומשאיר את האפשרות לאם לערער על ההחלטה בעתיד אם הנסיבות ישתנו. פסק הדין מסתיים באימוץ המלצות הדו"ח להמשך המפגשים בין האב לילדו ומבקש דו"ח משלים על התקדמות התהליך.