ע"א 307/64

תקציר

הערעור מתייחס לשתי חברות הנמצאות בהליכי פירוק. החברה המערערת טוענת כי החברה המשיבה חייבת לה 2,500 ש"ח, וכי אין להתייחס לסכום זה כחלק מהנכסים הכלליים שיחולקו באופן יחסי בין כלל הנושים, אלא יוחזר במלואו כפי שהוחזק בנאמנות על ידי המשיב. מקורה של התביעה הוא בכך שהחברה המערערת מסרה מספר שטרי חוב לסוכן לצורך גבייה, עם הוראות ספציפיות לגבי אופן התשלום, אך במקום זאת מסרה אותם הסוכן לשני פקידים שהועסקו על ידי החברה המשיבה לצורך גבייה. הפקידים גבו את הסכום המגיע אך במקום להחזירו למערערת, מסרו אותו למשיב. לאחר מכן ערבבה המשיבה כספים אלה עם כספיה שלה. המשיב מודה שהוא חייב למערערת 2,500 ש"ח, אך מכחיש שהוא מחזיק אותה בנאמנות, ומוכן להחזיר את הסכום רק במסגרת החלוקה הכללית לנושים. התיק נסוב סביב החלת עקרונות הוגנות להקמת "נאמנות" על הכספים שקיבל המשיב, והאם ניתן להתחקות אחר כספים אלה ולהחזירם במלואם. השופט פוסק לטובת המערער, בקובעו כי על סמך העובדות - שלא הופרכו על ידי המשיב - זכאית המערערת להשיב את מלוא הסכום, שכן ניתן להתחקות אחריו ולזהותו בכספי המשיב.