עת"מ 2378/06

תקציר

הבעלים של חלקת אדמה ברעננה, ישראל, הגיש עתירה לביטול מכירת הקרקע לעירייה ללא תמורה, במטרה שהבעלות תירשם על שמם. העותרים טענו כי הקרקע, המיועדת למבני ציבור, אינה משמשת את העירייה וביקשו מבית המשפט להחיל את חוק ההפקעה, שיאפשר להם לקבל בחזרה את הנכס. עם זאת, בית המשפט פסק נגד העותרים וקבע כי הם לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כפייה או כפייה בהעברת הקרקע. השופטת הדגישה כי מכירה ללא תמורה היא ככלל עסקה חוזית, המעידה על הסכמת שני הצדדים. טענת העותרים כי מדובר במקרה של הפקעה לא נתמכה בראיות מספיקות, וטענתם כי מדובר בעסקת "מכר ללא תמורה" אינה מספיקה כשלעצמה. עוד ציין השופט כי העותרת נהנתה מהתכנית המאושרת, שהגדילה את זכויות הבנייה במגרשים הסמוכים להם, והציעה הסכם מרצון. מאחר שהעותר לא סיפק הסבר ברור לנסיבות ההעברה, העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות המשפט של העירייה.