ד"מ 24687-12-18

תקציר

בקשת הנתבע לדחות את התביעה נגדו נדחית. הנתבע, שכיהן כדירקטור בחברה הנמצאת בפירוק, ביקש את הפיטורים בנימוק של היעדר יריבות ועילה, וראיות שאינן מצדיקות את מסך ההתאגדות. השופט קבע כי הצעד הקיצוני של פיטורים על הסף, במקרה זה, אינו ראוי. העדיפו לברר לגופה של המחלוקת, שכן קיימת אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יהיה זכאי לסעד הנתבע. השופט הדגיש כי הרמת מסך ההתאגדות היא צעד משפטי קשה, הדורש ראיות לנסיבות חריגות, שעשויות לכלול עירוב נכסי החברה ובעלי המניות, או הברחת נכסים מהחברה לבעלי המניות. בעוד שאי תשלום הזכויות בדיני העבודה לא הצדיק אוטומטית את הרמת המסך, נסיבות המקרה – לרבות ניכוי לכאורה של כספים משכרו של העובד על ידי הנתבעת מבלי להעבירם לקרנות המתאימות – הצדיקו חקירה נוספת. השופט הגיע למסקנה כי החלטה על הרמת מסך ההתאגדות מחייבת בחינת העובדות והדין בכללותם, וזאת לאחר שמיעת העדויות. לפיכך הבקשה נדחתה, ונמסר לצדדים כי הוצאות הבקשה יישקלו בתום ההליך.