עת"א 26789-06-11

תקציר

החלטת השופטים פה אחד היא לדחות את העתירה, למרות שמצאו פגם באופן ניהול הדיון בראיות החסויות. העותר ביקש שחרור מוקדם, שנדחה על ידי הוועדה, והעתירה לבית המשפט ביקשה עיון חוזר בהחלטה זו. הוועדה נימקה את החלטתה בשני נימוקים; ראשית, ביחס למידע סודי, ושנית, הרושם כי האסיר חסר תובנה לגבי מעשיו ולא עבר טיפול ניקוי רעלים מספק. העילה השנייה לבדה נחשבה מספיקה כדי לדחות את הבקשה לשחרור מוקדם, ובהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון לוועדה, על בית המשפט להתערב רק בנסיבות חריגות, מה שאין כן. השופט רון שפירא קבע כי הוועדה לא הייתה מחויבת למסור הודעה מוקדמת על מידע חסוי לאסיר, אלא היה עליה למסור סיכום או פירוט של מידע זה, לפי סעיף 17(ו) לחוק הרלוונטי, דבר שלא עשתה. עם זאת, מאחר שהחלטת הוועדה הייתה סבירה והתבססה על שיקולים מהותיים אחרים, העתירה נדחית. השופט עודד גרשון הסכים עם התוצאה, אך פירש את החוק הרלוונטי באופן שונה, וסבר כי כוונת החוק היא לאפשר קיום הליך תקין, תוך איזון בין ביטחון המדינה לבין זכותו של האסיר להתמודד עם הטענות. גרשון סבור כי ההודעה צריכה להינתן לפני השימוע, כדי לאפשר היערכות טובה יותר. עם זאת, מאחר שהחלטת הוועדה לא התבססה רק על המידע החסוי, גם גרשון דוחה את העתירה. השופט אלכס קיסריה הסכים עם החלטת הרוב שלא להתערב בהחלטת הוועדה, וכי אין צורך להכריע בסוגיית המידע החסוי, והותיר את העניין פתוח.