ע"פ 45/61

תקציר

פסק הדין עוסק בעניינו של פרופ' קורט סיטה, שהורשע בעבירות לפי פקודת הסודות הרשמיים והחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי"ז-1957, בגין מסירת מידע סודי לסוכנים זרים. הוא ערער על ההחלטה, אך בית המשפט העליון דחה אותה, למעט פרט אחד מכתב האישום, מצא אותו אשם באישומים לפי סעיפים 2, 4 ו-5 לכתב האישום, וזיכה אותו מאשמה 7. בית המשפט קבע כי היעדר חשש או אי התחשבות בתוצאות המזיקות של מעשיו של אדם, שהן "טבעיות" או בעלות "רמת הסתברות גבוהה", שקולה לכוונה ממשית לפגוע בביטחון המדינה. עוד נקבע כי כאשר מומחה דן בנושאים מיוחדים עם סוכנים זרים, גם הצהרותיו על אי יכולתו לספק מידע מסוים יכולות להיות בעלות ערך רב עבורם. באשר לסודיות המידע, הסתמך בית המשפט על החזקה הנזכרת בסעיף 24(א) לחוק התשי"ז-1957, הרואה במגע עם סוכן זר מסירת מידע סודי ללא הרשאה, אלא אם כן יש לנאשם הסבר סביר. החזקה הופעלה למרות שהתביעה פירטה את פרטי המידע הסודי בכתב האישום, שכן בית המשפט לא ראה חוסר הגינות בגישה זו. בסך הכל, בית המשפט אישר את רוב ההרשעות ואת עונש חמש שנות המאסר, וקבע כי מעשיו של סיטה היו מתוכננים ומכוונים, והמידע שסיפק היה בעל ערך לסוכנים זרים. עם זאת, אישום 7 בוטל בשל ספק מסוים לגבי ידיעתו של סיטה על טיבו האמיתי של הסוכן הרביעי. השופטים זילברג, ויטקון וכהן הסכימו בהחלטה.