פש"ר 891/05

תקציר

חייב יליד 1970 הגיש בקשה לפשיטת רגל, בשל חובות של 898,004 ₪ ל-11 נושים. בית המשפט נתן צו כינוס נכסים, אך לאחר מכן הוגשו מספר תביעות חוב בסך כולל של 677,004 שקל. הכינר התנגד להכרזת פשיטת הרגל, בטענה שהחייב לא הוכיח שצבר את החובות בתום לב – הוא לא המציא מסמכים התומכים בטענותיו ולא הסביר מדוע לא שילם את חובותיו לרשויות המס ולמל"ל. תשובתו של החייב לא הייתה משכנעת, והוא לא סיפק מסמכים נוספים שביקש הכנ"ר. זאת ועוד, התנהלותו בתקופת כינוס הנכסים הצביעה על חוסר תום לב; הוא חי בראוותנות ולא שיתף פעולה עם הכינר. הוצאותיו עלו על הכנסותיו המדווחות, והוא לא הסביר את אי ההתאמה. בית המשפט הסכים עם שומת כינר ודחה את בקשת החייב לפשיטת רגל, ביטל את צו הכינוס והסיר את המגבלות על החייב. פסק הדין חיזק את התפיסה כי חייבים המבקשים הגנה מבית המשפט חייבים לפעול בתום לב, לספק גילוי מלא ולפעול במשורה, במיוחד כאשר הוצאותיהם עולות על הכנסותיהם.