ת"צ 13042-09-14

תקציר

התיק עוסק בגבייה בלתי חוקית לכאורה של ארנונה על ידי עיריית רמת גן ממשלמי מיסים המחזיקים מקומות חניה בבניינים שאינם למגורים. לטענת התובעים, העירייה גובה שטח קבוע של 25 מ"ר לכל מקום חניה, מה שגורם לגביית יתר של מיסים שכן שטח החללים בפועל קטן יותר. העירייה מצדיקה את החיוב בכך שהיא כוללת שטחים משותפים כמו מעברים ושטחי תמרון בחניון, דבר שהתובעים חולקים עליו. בית המשפט בוחן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך בחינת השאלה האם גביית המיסים של העירייה כדין. נמצא כי צו הארנונה של העירייה, הקובע את עקרונות המיסוי, קובע כי מקומות חניה באזורים שאינם למגורים מחויבים ב-25 מ"ר לשטח. הוראה זו גוברת על הפטור הכללי לשטחים משותפים בצו. בית המשפט מגיע למסקנה כי שיטת גביית המיסים של העירייה היא חוקית. היא קובעת כי הגדרת "מקומות חניה" בחוקי התכנון והבנייה תומכת בהכללת שטחים משותפים על ידי העירייה, שכן היא מתחשבת בכלל שטח החניה. כמו כן, מתצהירי העירייה עולה כי שטח מפלסי החניה עולה על 25 מ"ר. לפיכך, אין גביית יתר של מסים, והבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית. התובעים נדרשים לשאת בהוצאות העירייה ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪. התביעה נדחית גם בשל אופייה הבלתי חוקי של הבקשה.