ת"א 5628-06-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהוגשה נגד עורכת דין, עו"ד עבדו, על ידי לקוחתו, שלא נתנה את הסכמתה המפורשת למתן פסק דין בתיק בו היא מעורבת. פסק הדין המדובר ניתן מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט, המאפשר לפסוק בפסקי דין בדרך של פשרה, ומגביל באופן ביקורתי את העילות שעליהן ניתן לערער. הלקוחה טענה כי עו"ד עבדו לא יידע אותה על טיבו של פסק דין זה ולכן לא הייתה מודעת לכך שהיא מוותרת על זכותה להציג ראיות ולקבל את יומה בבית המשפט. בית המשפט מכיר בעילות ההתערבות המצומצמות בפסקי דין שניתנו לפי סעיף 79א, אך מדגיש גם את חובתו של עורך הדין למסור ללקוחו את כל המידע הרלוונטי על השלכות הדיון. במקרה זה, לא הייתה מחלוקת כי הלקוחה חתמה על ייפוי כוח המסמיך את עו"ד עבדו לפעול בשמה, אולם מסמך ייפוי הכוח הספציפי לא הוצג בבית המשפט. על פי הפסיקה, הופעתו של עורך דין מטעם בעל דין משמעה הסכמה, ובית המשפט מניח כי עורכי דין כשירים לייצג את לקוחותיהם. עם זאת, נוכח אופיו הייחודי של פסק דין לפי סעיף 79א ונימוקי הערעור המצומצמים, מוצא בית המשפט כי היה על עו"ד עבדו לנקוט משנה זהירות וליידע את לקוחתו במפורש על מהות פסק הדין ולקבל את הסכמתה המפורשת. בית המשפט מדגיש כי זכותה של התובעת להשמיע את טענותיה, וחוסר הסכמתה ומודעותה לפסק הדין, גוברים על עקרון סופיות הדיון. לפיכך, התביעה מתקבלת, ופסק הדין שניתן ביום 20.9.18 מבוטל. כל צד אחראי לשכר טרחתו, והוא רשאי לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי אם ירצה.