ע"א 4730/19

תקציר

פסק הדין המדובר דוחה ערעור לעיכוב ביצוע פסק דין קודם בנוגע לסכסוך בעלות בקרקע. המבקשים, שהם נכדיו ויורשיו של אדם שנפטר, ביקשו לרשום את עצמם כבעלים חלקיים של חלקת אדמה בדיר חנא על בסיס הסכם רכישה משנת 1966. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה את טענות המבקשים, והוביל אותם לערער ולבקש עיכוב ביצוע. ערכאת הערעור קבעה כי המבקשים לא עמדו בקריטריונים למתן עיכוב ביצוע, דבר המחייב הוכחת סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ואיזון נוחות לטובתם. המפתח להחלטה זו היה האופי העובדתי ברובו של בית המשפט המחוזי, שהתמקד בהערכות מהימנות ובפרשנות הסכם הרכישה. יתר על כן, המבקשים לא נימקו די הצורך מדוע הקרקע היא בעלת ערך ייחודי עבורם, המהווה משוכה גבוהה במקרים של זכויות במקרקעין. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענות המבקשים בדבר אי הדיון בתביעות מסוימות על ידי בית המשפט המחוזי אינן משכנעות. מאזן הנוחות נתפס אף הוא לטובת המשיבים, שכן המבקשים כבר מחזיקים בחלק מהמקרקעין וניתן לפצות אותם בגין כל נזק שייגרם. לבסוף, המבקשים לא הוכיחו כי תשלום ההוצאות המוטלות יגרום להם נזק בלתי הפיך אם רכיב ההוצאות בפסק הדין לא יעוכב. משכך, נדחתה העתירה לעיכוב ביצוע, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.