ת"א 40434-02-22

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובע, בני, נגד הנתבע, ניר, בגין לשון הרע. הפרשה נסובה סביב מכתב ששלח בא כוחו של ניר למנהלי הקרנות של קרן ההשקעות פורטיסימו קפיטל ו-5, שרכשה לאחרונה את החברה של בני, פורמולוגית בע"מ. המכתב התייחס לאכיפת הסכם קודם בין בני לניר, בדבר מכירת מניותיו של בני בחברה. על פי ההסכם, במקרה של מכירת החברה, ניר היה אמור לקבל חלק מהתמורה. בני סירב לכבד הסכם זה, בעקבות רכישת החברה על ידי הקרן, מה שהוביל את ניר לשלוח את המכתב השנוי במחלוקת. בתביעתו של בני נטען כי המכתב מהווה לשון הרע. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת ניר, תוך שהוא מצטט את סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המקנה הגנה מוחלטת לפרסומים שנאמרו במסגרת הליכים משפטיים. השופט מפרש את כוונת המדור באופן רחב, לרבות המכתב במסגרת פרסומים מוגנים, למרות שנשלח לפני כל פעולה משפטית. ההחלטה מדגישה את השלכות המדיניות של פרשנות החוק באופן צר, אשר עלול להרתיע פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט ולעודד התדיינות כפולה. משכך, מורה השופט על מחיקת תביעתו של בני, מעודד את הצדדים לבקש הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, ומשאיר את התביעה שכנגד שהגיש ניר ללא פגע. פסק הדין מדגיש את חשיבות הקרבה המשפטית וההכנה הסבירה של הצדדים להתדיינות משפטית, תוך פרשנות מרחיבה של המונח "צד למשפט". בנוסף, השופט רומז לדוקטרינת FLOP, ומזהיר מפני שימוש בתביעות לשון הרע כדי להפחיד או לחסום התקפות משפטיות, במיוחד כאשר הנתבע נהנה מחסינות על פי החוק.